שדות של אש והר געש כבוי

רגע לפני שנהיה חם מידי, לוקח אותנו אליה אלון, כתב הטיולים של אדם צעיר, לטיל בקרני חיטין, שם התקיים לפני 830 שנים קרב שהכריע את גורל המזרח התיכון

מאת: אליה אלון

מתוך גליון 'אש' של אדם צעיר (קיץ, 2011)

רצה הגורל וזכיתי לגדול לְצִדו של סבא מיוחד – סבא עזריה איש הטבע. מגיל צעיר מאוד היה סבא לוקח אותי עמו לסיורים וטיולים ברחבי הארץ, אל מקומות מוכרים וגם אל פינות חמד נסתרות.

כאשר שאלתי את סבא יום אחד אם יש הָרֵי געש בארץ, הוא סיפר לי שלצערנו או לשמחתנו אין הרי געש פעילים, אך בעבר הרחוק הייתה פעילוּת געשית באזור הצפון. רוב הרי הגעש הכבויים נמצאים ברמת הגולן, מעברו המזרחי של נהר הירדן. אבל ישנו הר געש כבוי אחד, קרוב הרבה יותר, והוא היחיד אשר נמצא ממערב לירדן. זהו הר קרני חיטין, אשר רק שמו כבר מעורר מסתורין וסקרנות.

מי שיגיע אל הר מסתורי זה, יבין מיד מדוע הוא נקרא "קרניים". יש לו שתי פְּסָגוֹת שחורות ובולטות, אשר מרחוק נראות כקרניה של חיה ענקית ומאיימת. הן שחורות מפני שהן שְׁאֵריות של פסגת הר הגעש שפעל כאן פעם. לכן אבני ההר, בניגוד לכל הרי הגליל שמסביב, הן אבני בזלת וולקנית.

ובכן, ברור כעת כי זהו הר געש לשעבר, וכאשר תצעדו על שפת פסגותיו, תוכלו להבחין בַּלּוֹעַ שהיה קיים כאן פעם. הטיול באזור הזה מומלץ בעיקר בסתיו, בחורף ובאביב, בין היתר בגלל הנוף המדהים שנשקף מקרני חיטין לכל הכיוונים: אל הרי הגליל העליון בצפון, החרמון האדיר בצפון-מזרח, הכינרת ורמת הגולן מִמִּזרח, הרי הגלעד שבממלכת ירדן בִּדְרוֹם-מזרח והתבור העגול והיפהפה מִדָּרוֹם.

בקיץ האזור חם ולוהט, ואבני הבזלת עוד מוסיפות לכך. אך מי שיבחר לטייל כאן דווקא בשיא הקיץ, יוכל להבין מקצת מן האירועים המדהימים שהתרחשו ממש כאן לפני 830 שנים, בתחילת חודש יולי 1187 . כאן, בשדות הקוצים שמסביב להר, התנגשו שני צבאות אדירים: צבא האבירים הצלבנים הנוצרים, אשר התקבצו בארץ מכל מדינות אירופה, והצבא המוסלמי בפיקודו של המצביא העליון צלאח א-דין. אפשר לעמוד על פסגת ההר בחום היוקד של יולי, ולדַמיין כיצד מתקדם לו כאן צבא של אבירים, רכובים על סוסים ועוֹטים שִׁריון מתכת כבד, מעליהם מתנוסס דגל הצְלָב, ומכל עבריהם מקיפים אותם הלוחמים המוסלמים הזריזים, אשר מורגלים יותר בחום החורֵך של הארץ.

מפקדי צבא הצלבנים קיבלו החלטה בבוקר: לדהור בכל מחיר אל המעיינות אשר באזור הכנרת. אך ציפתה להם הפתעה קשה: למרגלות הר הגעש הכבוי, במקום הלוהט ביותר, הציתו המוסלמים את שדות הקוצים, והאזור הפך למלכודת אש לאבירים הכבדים הכלואים בשריון המתכת. רוב צבא האבירים הוכנע, ואלו ששרדו התקבצו על פסגת הר הגעש וניהלו קרב מְאַסֵּף אמיץ, אך לבסוף נאלצו להיכנע. בין השבויים אשר הובלו אל דמשק היה מלך ממלכת ירושלים הצלבנית, גי דה-ליזיניאן, והאביר הנועז רינו דה-שאטיון, יריבו המר של צלאח א-דין. האבירים הפשוטים נשלחו לשוקי העבדים. המיוחסים יותר, ביניהם המלך, שוחררו לאחר זמן מה, אך את ראשו של רינו דה-שאטיון, אשר ניסה בעבר לכבוש את מֶכָּה הקדושה עצמה, ערף המצביא צלאח א-דין במו ידיו.

קרב זה היה מכריע בתולדות האזור, מפני שבו נִבְלְמה התפשטות הצלבנים, והוחזרה העֶליוֹנוּת המוסלמית במזרח התיכון.

על כל זאת ועוד דברים שיש בהם מַשְׁמָעוּיוֹת לימינו, תוכלו להרהר בפסגת הר קרני חיטין המסתורית. ואם תמשיכו עוד קצת צפונה, בשביל הכחול היורד אל בקעת ארבל, תגיעו במהרה אל אתר מרתק נוסף: נַבִּי שוּעֵייבּ, הלוא הוא קבר הנביא יתרו, האתר המקודש ביותר לבני העדה הדרוזית. גם מקום זה הִנו מרתק ומסתורי, ואם תזכו להגיע ביום חגם של הדרוזים, תוכלו אולי ללמוד מעט על אמונתם ומנהגיהם.

עד כאן קיצור מסיפוריו של סבא עזריה היודע כול, וכעת להוראות הגעה:

אפשר להגיע ברכב עד לתחתית ההר. מצומת גולני ממשיכים מזרחה לכיוון טבריה, ואחרי כ 7-ק"מ )עוברים אזור תעשייה מימין) יש פנייה שמאלה אל דרך עפר מסומנת בכחול. עוד שני ק"מ נסיעה בדרך יביאונו אל תחתית ההר. משם מטפס שביל )המסומן בכחול) אל הקרן הדרומית. השביל ממשיך מסביב ללועַ אל הקרן הצפונית, ואז יורד מטה אל נבי שועייב )הכניסה אל האתר בלבוש צנוע).

זמן ההליכה: שעתיים עד שלוש לכל היותר. כדאי להגיע עם שתי מכוניות, ולהשאיר אחת בסוף המסלול בנבי שועייב.

מקומות יפים נוספים באזור: הר תבור, הר תוּרְעַן, הר אַרְבֵּל ונחל ארבל; וכמובן הכינרת המופלאה.

>>> לחצו כאן למסלולי טיול נוספים