התבלין המופלא

אִשָׁה זְקֵנָה וַחֲכָמָה הִמְצִיאָה תַבְלִין מְיֻחָד שֶׁאִם מוֹסִיפִים אוֹתוֹ לְכָל תַבְשִׁיל, הוּא הוֹפֵךְ אֶת טַעֲמוֹ לַמְשֻׁבָּח בְּיוֹתֵר שֶׁיֵשׁ.

מתוך: גליון המצאות, פברואר 2016

בִּקְצֵה כְּפָר אֶחָד חַיָה פַּעַם אִשָׁה זְקֵנָה וַחֲכָמָה. הִיא הָיְתָה מַמְצִיאָה גְדוֹלָה וְכָל הַכְּפָר נֶהֱנָה וְשִׂגְשֵׂג בִּזְכוּת הַמְצָאוֹתֶיהָ.
הִיא, לְמָשָׁל, הִמְצִיאָה קֶשֶׁת וְחֵץ שֶׁלְעוֹלָם לֹא מַחְמִיצִים אֶת הַמַטָרָה. צַיָדֵי הַכְּפָר עָשׂוּ שִׁמוּשׁ רַב בַּהַמְצָאָה הַזֹאת. הִיא הִמְצִיאָה גַם מַחֲרֵשָׁה מְיֻחֶדֶת שֶׁקִצְרָה מְאֹד אֶת זְמַן הַחֲרִישָׁה בַּשָׂדֶה. הִיא הִמְצִיאָה מְזוֹן עוֹפוֹת שֶׁהִכְפִּיל אֶת מִסְפַּר הַבֵּיצִים שֶׁהִטִילוּ הַתַרְנְגוֹלוֹת, זְרוֹעוֹת אוֹטוֹמָטִיוֹת שֶׁאָסְפוּ אֶת הַבֵּיצִים הָרַבּוֹת, תַנוּרִים שֶׁאָפוּ עוּגוֹת נֶהֱדָרוֹת מֵהַבֵּיצִים וַאֲפִלוּ מַכְשִׁיר מְסֻבָּךְ שֶׁנִקָה אַחֲרֵי הָאֲרוּחוֹת.

יוֹם אֶחָד יָשְׁבָה הַמַמְצִיאָה הַזְקֵנָה בַּמַעְבָּדָה שֶׁלָה. הִיא עִרְבְּבָה מְעַט מִצֶמַח אֶחָד וּמְעַט מִצֶמַח אַחֵר, הוֹסִיפָה וְעִרְבְּבָה, סִנְנָה וְהֵרִיחָה, וְהִנֵה הִיא הִמְצִיאָה תַבְלִין מְיֻחָד. זֶה הָיָה תַבְלִין שֶׁכְּמוֹתוֹ לֹא נִרְאָה בָּעוֹלָם כֻּלוֹ. תַבְלִין שֶׁאִם מוֹסִיפִים אוֹתוֹ לְכָל תַבְשִׁיל שֶׁהוּא, הוּא הוֹפֵךְ אֶת טַעֲמוֹ לַטַעַם הַמְשֻׁבָּח בְּיוֹתֵר שֶׁיֵשׁ. הַמַמְצִיאָה שָׂמְחָה מְאֹד בְּהַמְצָאָתָה הַגְדוֹלָה וְהִצִיעָה אֶת הַתַבְלִין הַמְיֻחָד לְאַנְשֵׁי הַכְּפָר.

הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנִסְתָה אוֹתוֹ הָיְתָה הָאוֹפָה מִמוֹרַד הָרְחוֹב. הִיא הוֹסִיפָה מְעַט מֵהַתַבְלִין לַלְחָמִים שֶׁאָפְתָה. בַּבֹּקֶר קָנוּ הָאֲנָשִׁים בַּכְּפָר לֶחֶם וְלַחְמָנִיוֹת בַּמַאֲפִיָה כְּמוֹ תָמִיד, אַךְ מִיָד אַחֲרֵי שֶׁנָגְסוּ בַּמַאֲפִים חָזְרוּ וּבִקְשׁוּ מֵהָאוֹפָה לְסַפֵּר לָהֶם אֶת סוֹד הַטַעַם הָאֱלֹהִי. הָאוֹפָה הָיְתָה אִשָׁה טוֹבָה וְלָכֵן סִפְּרָה לְכֻלָם עַל הַתַבְלִין הַמְיֻחָד שֶׁמָכְרָה לָה הַמַמְצִיאָה הַגְדוֹלָה שֶׁבִּקְצֵה הַכְּפָר.

כֻּלָם מִהֲרוּ לְבֵיתָה שֶׁל הַמַמְצִיאָה וּבִקְשׁוּ לִקְנוֹת מֵהַתַבְלִין. הֵם רָצוּ לִטְעֹם שׁוּב אֶת הַטַעַם הַמֻפְלָא שֶׁהָיָה בַּלְחָמִים מֵהַמַאֲפִיָה. הַמַמְצִיאָה מָכְרָה לְכֻלָם מְעַט מֵהַתַבְלִין שֶׁלָה וְהֵם חָזְרוּ לְבֵיתָם שְׂמֵחִים וּמְרֻצִים וְהוֹסִיפוּ מְעַט מִמֶנוּ לְכָל מָה שֶׁבִּשְׁלוּ. בְּאוֹתוֹ עֶרֶב אַף אֶחָד לֹא בִּקֵר בְּמִסְעָדָה בַּכְּפָר. כֻּלָם נִשְׁאֲרוּ בְּבָתֵיהֶם וְאָכְלוּ אֶת אֲרוּחַת הָעֶרֶב הַטְעִימָה בְּיוֹתֵר שֶׁאָכְלוּ מִימֵיהֶם. בִּשְׁבִיל מָה לָלֶכֶת לְמִסְעָדָה אִם כַּמָה גַרְגִירִים מֵהַתַבְלִין הַמְיֻחָד הָפְכוּ כָּל תַבְשִׁיל רָגִיל לְמָנָה מְסַחְרֶרֶת בְּטַעֲמָה?

לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר הוֹסִיפוּ הַהוֹרִים כַּמָה גַרְגִירִים מֵהַתַבְלִין לַכְּרִיכִים שֶׁשָׁלְחוּ עִם יַלְדֵיהֶם לְבֵית הַסֵפֶר. כָּל הַיְלָדִים גָמְרוּ אֶת אֲרוּחַת הָעֶשֶׂר שֶׁלָהֶם עַד הַבִּיס הָאַחֲרוֹן וַאֲפִלוּ הִצְטַעֲרוּ שֶׁלֹא שָׂמוּ לָהֶם בַּתִיק עוֹד כַּמָה כְּרִיכִים.

בְּאוֹתוֹ עֶרֶב כְּבָר חָזְרוּ רֹב תוֹשָׁבֵי הַכְּפָר לְבֵיתָה שֶׁל הַמַמְצִיאָה כְּדֵי לִקְנוֹת עוֹד מֵהַתַבְלִין הַמְיֻחָד. וְהִיא הָיְתָה מוּכָנָה עֲבוּרָם וּמָכְרָה לְכָל אֶחָד מֵהֶם שַׂקִית קְטַנָה בִּמְחִיר הוֹגֵן.

חָלְפוּ כַּמָה יָמִים וְהָאוֹפָה סָגְרָה אֶת הַמַאֲפִיָה. אַף אֶחָד כְּבָר לֹא הִגִיעַ לִקְנוֹת מֵהַלְחָמִים שֶׁאָפְתָה. בִּשְׁבִיל מָה? כָּל אֶחָד הָיָה יָכוֹל לְעַרְבֵּב קֶמַח עִם קְצָת מַיִם, לְהוֹסִיף אֶת הַתַבְלִין, לְהַכְנִיס לַתַנוּר וּלְהוֹצִיא אֶת הַלֶחֶם הַטָעִים בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם.

אַחֲרֵי עוֹד כַּמָה יָמִים גִלוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁאֵין יוֹתֵר צֹרֶךְ לֶאֱפוֹת שׁוּם דָבָר. אֶפְשָׁר לָקַחַת מְלָפְפוֹן, לְפַזֵר עָלָיו מְעַט מֵהַתַבְלִין, וְכָל נְגִיסָה בּוֹ תִהְיֶה כְּמוֹ בִּקוּר קָצָר בְּגַן עֵדֶן.

הַיְלָדִים כְּבָר לֹא הֵבִיאוּ כְּרִיכִים לְבֵית הַסֵפֶר. הֵם הֵבִיאוּ תַפּוּחַ (קְצָת רָקוּב), צְרוֹר פֶּטְרוֹזִילְיָה (צְהֻבָּה), אֲפִלוּ חֲצִיל חַי. לֹא מְשַׁנֶה מָה זֶה הָיָה, כָּל עוֹד הָיְתָה לָהֶם שַׂקִית קְטַנָה מֵהַתַבְלִין הַפִּלְאִי.

חָלַף שָׁבוּעַ וַאֲנָשִׁים הֵבִינוּ שֶׁאֵין לָהֶם צֹרֶךְ אֲפִלוּ בִּמְלָפְפוֹן אוֹ בְּתַפּוּחַ. יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁאֶחָד מִבְּנֵי הַכְּפָר הָיָה רָעֵב, הוּא יָצָא לְגִנַת בֵּיתוֹ עִם קְעָרָה וְהִכְנִיס לְתוֹכָה חֹפֶן שֶׁל חוֹל. הוּא פִּזֵר אֶת הַתַבְלִין עַל עֲרֵמַת הַחוֹל וְאָכַל מִמֶנָה, עוֹצֵם עֵינַיִם בְּתַעֲנוּג גָדוֹל. אֵיזוֹ אֲרוּחַת מְלָכִים!

מֵאוֹתוֹ יוֹם אַף אֶחָד כְּבָר לֹא אָסַף בֵּיצִים בַּלוּל, חָרַשׁ אֶת הַשָׂדוֹת אוֹ הִשְׁקָה אוֹתָם. אַף אֶחָד לֹא זָרַע וְלֹא קָצַר. לֹא שָׁתַל וְלֹא נָטַע. חוֹל הָיָה בְּשֶׁפַע וְלֹא הָיָה צֹרֶךְ בְּשׁוּם מַאֲמָץ כְּדֵי לְהַשִׂיג אוֹתוֹ. כֻּלָם מִלְאוּ חוֹל בַּקְעָרוֹת, הוֹסִיפוּ מֵהַתַבְלִין וְאָכְלוּ בְּתֵאָבוֹן רַב. לְכֻלָם הָיָה שֶׁפַע שֶׁל זְמַן פָּנוּי כִּי לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲבֹד קָשֶׁה בִּשְׁבִיל הָאֹכֶל. לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲבֹד בִּכְלָל! הָיָה אֶפְשָׁר לָשֶׁבֶת כָּל הַיוֹם בַּגִנָה, לְפַטְפֵּט וּלְשַׂחֵק, וּכְשֶׁמִישֶׁהוּ הָיָה רָעֵב הוּא הָיָה פָּשׁוּט אוֹסֵף בְּיָדָיו חֹפֶן שֶׁל חוֹל, מוֹצִיא אֶת שַׂקִית הַתַבְלִין מִכִּיסוֹ וּמְפַזֵר קְצָת מֵעָלָיו.

כֻּלָם חָשְׁבוּ שֶׁהַחַיִים פָּשׁוּט נֶהֱדָרִים.

אֲבָל הָיְתָה מִישֶׁהִי אַחַת שֶׁדַוְקָא עָבְדָה קָשֶׁה מְאֹד. הַמַמְצִיאָה הַזְקֵנָה הָיְתָה צְרִיכָה לַעֲבֹד בַּמַעְבָּדָה בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיוֹם כְּדֵי לְהָכִין מַסְפִּיק מֵהַתַבְלִין הַמֻפְלָא שֶׁלָה. בַּהַתְחָלָה לֹא הָיָה לָה אִכְפַּת לַעֲבֹד קְצָת יוֹתֵר קָשֶׁה. הִיא רָאֲתָה אֶת תוֹשָׁבֵי הַכְּפָר מְאֻשָׁרִים וְהָיְתָה מְרֻצָה וְגֵאָה עַל כָּךְ שֶׁהִצְלִיחָה לַהֲפֹךְ אֶת חַיֵיהֶם לְטוֹבִים וְקַלִים כָּל כָּךְ. אֲבָל עָבַר יוֹם וְעוֹד יוֹם וּלְאַט לְאַט הִבְחִינָה שֶׁהָאֲנָשִׁים שֶׁבָּאִים לִקְנוֹת עוֹד וָעוֹד מֵהַתַבְלִין שֶׁלָה נַעֲשִׂים רָזִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר. הַלְחָיַיִם שֶׁלָהֶם נִרְאוּ שְׁקוּעוֹת וְעוֹרָם הָיָה אָפֹר וַחֲסַר חַיִים. הִיא הֵבִינָה שֶׁבִּגְלַל הַתַבְלִין שֶׁלָה הָאֲנָשִׁים בַּכְּפָר אוֹכְלִים רַק חוֹל. נָכוֹן שֶׁהַתַבְלִין הָיָה יָכוֹל לִגְרֹם לַעֲרֵמָה שֶׁל חוֹל לִהְיוֹת טְעִימָה מְאֹד, אֲבָל הַחוֹל נִשְׁאַר חוֹל. וַהֲרֵי אִי-אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵם מֵאֲכִילַת חוֹל.

הַמַמְצִיאָה הֵחֵלָה לִשְׁאֹל אֶת הָאֲנָשִׁים אִם לֹא עָדִיף לְבַשֵׁל לְפָחוֹת אֲרוּחָה אַחַת בְּיוֹם כְּמוֹ פַּעַם, אֲבָל הָיָה נִרְאֶה שֶׁאַף אֶחָד לֹא שָׂם לֵב שֶׁיֵשׁ בְּעָיָה. כֻּלָם נִרְאוּ רָזִים וְחוֹלִים וַאֲפֹרִים, אֲבָל הֵם חִיְכוּ אֶל הַמַמְצִיאָה בִּמְלוֹא פֶּה וְרַק רָצוּ עוֹד וָעוֹד מֵהַתַבְלִין הַמְיֻחָד שֶׁהָפַךְ אֶת חַיֵיהֶם לְקַלִים וְטוֹבִים כָּל כָּךְ.

אַחֲרֵי שָׁבוּעַ הֵבִינָה הַמַמְצִיאָה הַזְקֵנָה שֶׁאִי-אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ כָּךְ. הִיא נִסְתָה לְהַצִיעַ לָאֲנָשִׁים שֶׁעָמְדוּ בַּתוֹר תַפּוּחִים טְרִיִים מֵהָעֵץ שֶׁבְּגִנַת בֵּיתָה. אֲבָל אַף אֶחָד לֹא רָצָה אוֹתָם. כִּי מָה הוּא טַעֲמוֹ שֶׁל תַפּוּחַ רָגִיל לְעֻמַת טַעֲמוֹ הַמֻפְלָא שֶׁל הַתַבְלִין?

הִיא נִסְתָה לְהַרְאוֹת לְאַנְשֵׁי הַכְּפָר שֶׁהַיְלָדִים שֶׁלָהֶם כְּבָר נִרְאִים חוֹלִים, שֶׁהֵם צְרִיכִים פֵּרוֹת וִירָקוֹת טְרִיִים, תַבְשִׁילֵי שְׁעוּעִית וּנְזִידֵי עֲדָשִׁים. אֲבָל כֻּלָם רַק אָמְרוּ בְּחֹסֶר סַבְלָנוּת, "כֵּן, כֵּן… מָחָר." וּמִלְאוּ שַׂקִיוֹת נוֹסָפוֹת שֶׁל תַבְלִין.

הַמַמְצִיאָה לֹא יָדְעָה מָה לַעֲשׂוֹת. עֶרֶב אֶחָד, כְּשֶׁהֵכִינָה כַּמֻיוֹת עֲצוּמוֹת מֵהַתַבְלִין שֶׁלָה לִקְרַאת יוֹם הַמָחָר, עָלָה בְּרֹאשָׁה רַעְיוֹן. הִיא לָקְחָה אֶת קַעֲרוֹת הַתַבְלִין הַמוּכָן וְ – טְרַאח – שָׁפְכָה אוֹתָן מֵהַחַלוֹן. אַחַר כָּךְ חָזְרָה לַמַעְבָּדָה וְהֵכִינָה תַעֲרֹבֶת שֶׁנִרְאֲתָה בְּדִיוּק כְּמוֹ הַתַבְלִין. אֲבָל הִיא שִׁנְתָה מַשֶׁהוּ קָטָן וְחָשׁוּב בַּמַתְכּוֹן. בִּמְקוֹם לְהוֹסִיף מֵהַצֶמַח הַהוּא, הִיא הוֹסִיפָה מִצֶמַח אַחֵר. הִיא לֹא הָיְתָה בְּטוּחָה שֶׁהִיא עוֹשָׂה אֶת הַדָבָר הַנָכוֹן. הִיא פָּחֲדָה לְאַכְזֵב אֶת בְּנֵי הַכְּפָר שֶׁלָה.

הַבֹּקֶר עָלָה, וְעוֹד לִפְנֵי שֶׁפָּקְחָה אֶת עֵינֶיהָ שָׁמְעָה אֶת הַתוֹר הַקָבוּעַ שֶׁל אֲנָשִׁים נֶאֱסָף לִפְנֵי דֶלֶת בֵּיתָה. הִיא קָמָה מִמִטָתָה בַּאֲנָחָה וְהֵחֵלָה לְחַלֵק אֶת הַתַבְלִין הֶחָדָשׁ כְּשֶׁלִבָּה כָּבֵד עָלֶיהָ.

יֶלֶד אֶחָד, קָטָן וְרָזֶה, מָשַׁךְ בַּחֲצָאִיתָה שֶׁל אִמוֹ וּבִקֵשׁ לֶאֱכֹל. הָאֵם, אֲפִלוּ בְּלִי לְהִסְתַכֵּל עָלָיו פָּשׁוּט אָסְפָה מְעַט חוֹל מְלֻכְלָךְ מִשְׁבִיל הַכְּנִיסָה וְנָתְנָה לִבְנָה עִם הַתַבְלִין הֶחָדָשׁ שֶׁזֶה עַתָה קָנְתָה.

הַיֶלֶד הִכְנִיס לְפִיו כַּף גְדוּשָׁה, אַךְ פִּתְאוֹם נִדְהֲמוּ כֻּלָם לִרְאוֹת אוֹתוֹ יוֹרֵק בְּגֹעַל אֶת מָה שֶׁאָכַל. "פוּי, חוֹל!" אָמַר הַיֶלֶד.

"אַל תְדַבֵּר שְׁטֻיוֹת," אָמְרָה אִמוֹ. הִיא טָעֲמָה קְצָת מִתְלוּלִית הַחוֹל שֶׁבַּקְעָרָה וּמִיָד יָרְקָה גַם הִיא. "הוּא צוֹדֵק. זֶה חוֹל. סְתָם חוֹל."

רַק אָז הֵבִינוּ אַנְשֵׁי הַכְּפָר כַּמָה טִפְּשִׁים הָיוּ. הֵם הָיוּ חַלָשִׁים וְרָזִים, אֲבָל לֹא הָיְתָה לָהֶם בְּרֵרָה. הֵם נֶאֶלְצוּ לַחְזֹר לַשָׂדוֹת וְלַמַטָעִים, לַפַּרְדֵסִים וְלַגִנוֹת, וְרַק אַחֲרֵי שָׁבוּעוֹת רַבִּים אָכַל אֶחָד מֵהֶם תַפּוּז רַעֲנָן וַחֲמַצְמַץ וְאָמַר: "אָה, הִתְגַעְגַעְתִי לַטַעַם הַזֶה!"

>>> סיפורי ילדים נוספים לשימוש חופשי באתר אדם צעיר

למה להנות לבד? שתפו!