פרופסור שמעון לוי, לשעבר ראש החוג לתאטרון באוניברסיטת תל אביב ומתרגם אגדות האחים גרים לעברית, אומר כי במעשיות יש ארכיטיפים של חשיבה וחוויה אנושית, ולמעשייה טובה יש ערך עצום בעולם דיגיטלי ווירטואלי. המעשיות מפעילות את הדמיון היוצר, ולא את הפנטזיה. כמו ההבדל בין בובת ברבי לבובת סמרטוטים: הברבי מעוצבת עד הסוף, עם כל מיני שמלות ונוצצים, ואם היא מפתחת משהו – זוהי פנטזיה. לעומת זאת, בובת הסמרטוטים, שהיא ניטרליות מבחינת ההבעה, מבקשות השלמה מהדמיון היוצר של הילד. כך גם בסיפור טוב: המעט שנמצא שם נותן לשרירי הדמיון של הילד לעבוד. השלמת הפערים שהוא מבצע מפתחת לו את האינטליגנציה הרגשית.
לדברי אפרת אנגרס, מספרת סיפורים ובונת בובות מקיבוץ הרדוף, אגדות יכולות לתת לנו הרבה מאוד כוח, אומץ ואמון. הן יכולות להזכיר לנו לשם מה באנו לעולם, ומהי הדרך שאנחנו צריכים לעבור בחיים כדי להתפתח.
איך מחליטים איזה סיפור לספר לפני השינה?
העצה הראשונה היא לקרוא את הסיפור בעצמך ולראות שהוא טוב ומתאים לילד. העצה השניה היא לוודא שהשפה תקינה ועשירה, ושהתרגום הוא טוב, מיהמן ויפה. והעצה השלישית היא לבדוק האם לסיפור יש מסר שמטפל בשאלות שמעסיקות את הילד, שהוא מעניק לו משהו. ילדים קטנים עסוקים בשאלות שונות כמו, למשל: מה יקרה אם אני אלך לאיבוד, האם אני יכול להסתדר לבד, את מי אני אפגוש ומי חבר שלי. אף אם הילד איננו שואל אותן בצורה ישירה, לא מעט סיפורים טובים עונים עליהן באופן ישיר או עקיף.
שפה גבוהה בסיפורים לילדים – טוב או רע?
קורה שהורים מתלוננים על כך שהשפה בסיפורים גבוהה מידי, וכוללת מילים שהילד אינו מכיר. לפי תפיסת העולם שלנו, חשוב שסיפורים יהיו בשפה גבוהה ויעשירו את אוצר המילים של הילד. מחקרים רבים מוכיחים כי אוצר מילים רחב הוא בסיס לחשיבה רחבה, השכלה והצלחה בחיים. אם הילד אינו מבין מילה מסוימת, הוא עדיין יבין את הסיפור, ובהדרגה יוסיף את המילה החדשה לאוצר המילים שלו.
