מֵאֵת: טַלְיָה אֶבֶן זֹהַר
הֲסִפּוּר הַזוֹכֶה בַּמָקוֹם הַשְּׁלִישִׁי בְּתַחֲרוּת הַכְּתִיבָה לִילָדִים וְלִילָדוֹת שֶׁל בֵּית אָבִי חַי, "כְּרָאמֵל" וְ"אָדָם צָעִיר"
בְּאוֹתָם הַיָמִים, מַמְלֶכֶת הָאֹפֶל הֵחֵלָה לְהִשְׁתַלֵט עַל אֶרֶץ הַחֲלוֹמוֹת.
כָּל הַמְבֻגָרִים בְּאֶרֶץ הַחֲלוֹמוֹת חָשְׁבוּ שֶׁהַדֶרֶךְ הַיְחִידָה לְנַצֵחַ הִיא לְהִלָחֵם בְּמַמְלֶכֶת הָאֹפֶל. גַם אַבָּא שֶׁל מַאי חָשַׁב כָּכָה. "לְהִתְרָאוֹת, מַאי, אֶחְזֹר בְּקָרוֹב," אָמַר וְנָשַׁק לָה עַל הַמֵצַח.
מַאי לֹא הִצְלִיחָה לַעֲצֹר אֶת הַדְמָעוֹת. הִיא פָּחֲדָה שֶׁאַבָּא שֶׁלָה לֹא יַחְזֹר. הִיא גַם חָשְׁבָה שֶׁהַבְּעָיָה הִיא שֶׁכְּשֶׁהַמְבֻגָרִים נִלְחָמִים, הֵם נוֹטְשִׁים אֶת הָעֲבוֹדָה הֲכִי חֲשׁוּבָה שֶׁלָהֶם: לִשְׁזֹר חֲלוֹמוֹת טוֹבִים בִּשְׁנָתָם שֶׁל יַלְדֵי כַּדוּר הָאָרֶץ. וּכְשֶׁאֵין חֲלוֹמוֹת טוֹבִים הַיְלָדִים נַעֲשִׂים עֲצוּבִים וּלְאַט לְאַט גַם כָּל הָעוֹלָם נַעֲשֶׂה עָצוּב!
מַאי הֵבִינָה שֶׁכָּכָה הֵם לֹא יַצְלִיחוּ לְנַצֵחַ אֶת מַמְלֶכֶת הָאֹפֶל, כִּי כְּשֶׁהַחֲלוֹמוֹת לֹא טוֹבִים מַמְלֶכֶת הָאֹפֶל מִתְחַזֶקֶת. הִיא הֶחְלִיטָה לָלֶכֶת לִמְעָרַת הַסֶלַע, הַמָקוֹם הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר שֶׁל אֶרֶץ הַחֲלוֹמוֹת, כִּי שָׁם נִמְצָא סֵפֶר הַקֶסֶם, וּבַסֵפֶר הַזֶה הָיוּ כְּתוּבִים כָּל כְּלָלֵי הַיְקוּם – מִדְבָרִים סְתָמִיִים שֶׁקוֹרִים בְּכַדוּר הָאָרֶץ וְעַד סוֹדוֹת סוֹדִיִים שֶׁל אֶרֶץ הַחֲלוֹמוֹת. הַמְעָרָה שָׁכְנָה לְיַד נַחַל קָטָן, וּמַאי אָהֲבָה לָשֶׁבֶת עַל הַגָדָה וּלְשַׁכְשֵׁךְ בּוֹ רַגְלַיִם. זֶה הָיָה מָקוֹם מַרְגִיעַ.
זֹאת הָיְתָה הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁמַאי הָלְכָה לִמְעָרַת הַסֶלַע לְגַמְרֵי לְבַד. כָּל רַעַשׁ הִבְהִיל אוֹתָה, גַם צִיוּץ הַצִפּוֹרִים שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל נֶהֶנְתָה לְהַקְשִׁיב לוֹ, אֲבָל הִיא הִרְגִישָׁה שֶׁהִיא עוֹשָׂה אֶת הַדָבָר הַנָכוֹן. כְּשֶׁהִגִיעָה לִמְעָרַת הַסֶלַע, רָאֲתָה יַלְדָה עִם חֻלְצָה שְׁחֹרָה, מִכְנָסַיִם רְחָבִים, נַעֲלַיִם מְחֻדָדוֹת וְתִלְיוֹן מֻזְהָב בְּצוּרַת יָרֵחַ, מְנַסָה לִדְחֹף סֶלַע גָדוֹל שֶׁחָסַם אֶת הַכְּנִיסָה לַמְעָרָה. מַאי נִגְשָׁה לַעֲזֹר לָה, וּפִתְאֹם הֵבִינָה שֶׁהַיַלְדָה שֶׁעוֹמֶדֶת מוּלָה הִיא יַלְדָה מִמַמְלֶכֶת הָאֹפֶל. בַּהַתְחָלָה שְׁתֵיהֶן הָיוּ הֲמוּמוֹת, וְכָל אַחַת מֵהֶן נָסוֹגָה לְאָחוֹר, עַד שֶׁהַיַלְדָה מִמַמְלֶכֶת הָאֹפֶל הִתְנַגְשָׁה בַּסֶלַע. רַק אָז הֵן נִזְכְּרוּ לְדַבֵּר.
הַיַלְדָה מִמַמְלֶכֶת הָאֹפֶל אָמְרָה: "אֲנִי מַמָשׁ לֹא רוֹצָה לְדַבֵּר אִתָךְ, אֲבָל אֲנִי צְרִיכָה עֶזְרָה."
מַאי רָצְתָה לְהַגִיד: "לָמָה אַתְ חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֲנִי רוֹצָה לַעֲזֹר לָךְ?" אֲבָל בִּמְקוֹם זֶה הִיא אָמְרָה: "בְּמָה אַתְ צְרִיכָה עֶזְרָה?" כִּי גַם כְּשֶׁהָיְתָה מְפֻחֶדֶת, עֲדַיִן הָיָה לָה לֵב טוֹב וְהִיא תָמִיד הִסְכִּימָה לַעֲזֹר.
הַיַלְדָה אָמְרָה: "קוֹרְאִים לִי לוּנָה. בָּאתִי לִקְרֹא בְּסֵפֶר הַקֶסֶם. זֶה מָקוֹם שֶׁמְאֹד מַרְגִיעַ אוֹתִי."
"בֶּאֱמֶת?! גַם אֲנִי!" אָמְרָה מַאי. הִיא הִתְחִילָה לְחַבֵּב אֶת הַיַלְדָה.
"הַסֶלַע הַזֶה פָּשׁוּט חוֹסֵם לִי אֶת הַמַעֲבָר. אַתְ יְכוֹלָה לַעֲזֹר לִי?" שָׁאֲלָה לוּנָה. וּמַאי נִגְשָׁה לַעֲזֹר. הֵן דָחֲפוּ יַחַד אֶת הַסֶלַע. זֶה לָקַח לָהֶן שָׁעָה שְׁלֵמָה, שֶׁבָּה הֵן הִתְחִילוּ לְהִתְיַדֵד בְּדִבּוּרִים מְהֻסָסִים וְלָמְדוּ לְהַכִּיר אַחַת אֶת הַשְׁנִיָה, עַד שֶׁלְבַסוֹף הִצְלִיחוּ לְהָזִיז אֶת הַסֶלַע הַגָדוֹל. כְּשֶׁנִכְנְסוּ לַמְעָרָה הֵן כְּבָר הָיוּ דֵי רְגוּעוֹת, אֲבָל אָז לוּנָה שָׂמָה לֵב שֶׁסֵפֶר הַקֶסֶם לֹא נִמְצָא בַּמָקוֹם.
הֵן חִפְּשׂוּ וְחִפְּשׂוּ אוֹתוֹ, אֲבָל אַחֲרֵי שָׁעָה אֲרֻכָּה הִתְיָאֲשׁוּ.
שְׁתֵי הַיְלָדוֹת נִשְׁעֲנוּ עַל קִיר הַמְעָרָה וְסִפְּרוּ אַחַת לַשְׁנִיָה כַּמָה הַסֵפֶר הָיָה מַשְׁמָעוּתִי בַּחַיִים שֶׁלָהֶן. מַאי סִפְּרָה שֶׁכְּשֶׁהִיא הָיְתָה קְטַנָה, הִיא הָיְתָה בָּאָה בְּשַׁבָּתוֹת לַעֲשׂוֹת פִּיקְנִיק לְיַד הַנַחַל, וְאַבָּא שֶׁלָה הִקְרִיא לָה מֵהַסֵפֶר וְהִיא הָיְתָה מְאֻשֶׁרֶת. לוּנָה סִפְּרָה שֶׁמֵאָז שֶׁהִיא קְטַנָה, מִדֵי יוֹם, עִם רֶדֶת הַחֲשֵׁכָה, הִיא יוֹצֵאת עִם אִמָא שֶׁלָה וְהַשׁוּעָל שֶׁלָהֶן לְטִיוּל לְיַד הַנַחַל, וּבִזְמַן שֶׁהַשׁוּעָל מְטַיֵל בַּחוּץ, הִיא וְאִמָא שֶׁלָה קוֹרְאוֹת בַּסֵפֶר.
מֵרֹב עֶצֶב מַאי פָּרְצָה בִּבְכִי. לוּנָה שָׂמָה יָד בַּחֲשָׁשׁ עַל כְּתֵפָה. כְּשֶׁרָאֲתָה שֶׁזֶה עֲדַיִן לֹא מַרְגִיעַ אוֹתָה, הִיא חִבְּקָה אוֹתָה.
פִּתְאֹם הוֹפִיעַ סֵפֶר הַקֶסֶם בָּאֲוִיר וְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶן, וְאָז נִפְתַח בְּעַמוּד שֶׁהֵן מֵעוֹלָם לֹא רָאוּ קֹדֶם. בָּעַמוּד הָיוּ כְּתוּבוֹת רַק עֶשֶׂר מִלִים:
כַּאֲשֶׁר בַּת לְמַמְלֶכֶת הָאֹפֶל וּבַת לְאֶרֶץ הַחֲלוֹמוֹת יִתְחַבְּקוּ, יִהְיֶה שָׁלוֹם.
זה מאוד מותח הסוף זה סיפור טוב אבל אני חושבת שאם היה המשך וסוף פחות מותח זה היה מעולה בכל זאת תטדה על הסיפור