מלא בשירים, ילדים וצחוק.
למה היה הים מתוק? איפה אחד לא ידע.
אבל אהבו אותו יותר מקינוח בסוף הסעודה.
שחו הילדים ושתו את הים, עד שבמהרה הוא נעלם.
נשארה רק יבשה.
ראו זאת ההורים ונחרדו – הרי בקצב זה כל השיניים היפות של הילדים ינשרו!
הביאו ההורים מלח לים עד שכל הטעם המתוק נעלם.
שתו הילדים ואמרו: "אוי זה מגעיל! את הים המתוק עלינו להציל!"
אבל ההורים הרחיקו את כל צנצנות הסוכר וכלאו אותן במחסן על ההר.
לקחו הילדים עכברים ואילפו אותם לעשות במחסן חורים.
ההורים לא ויתרו ומקלות גבינה לעכברים שלחו.
אכלו העכברים את כל הגבינה ושקעו בתנומה אחרי סעודה דשנה.
הילדים בכו ולא ידעו מה לעשות. בסוף על ההר החליטו לעלות.
עלו על ההר ימים רבים, וחוררו את דלתות המחסן, והסוכר נשפך שוב לים כמובן.
ראו ההורים שהילדים נחושים בדעתם ולא יוותרו על הים המתוק לעולם.
קבעו כללים חשובים – שלא נכנסים לים יותר מפעם בשבוע, שותים אותו במתינות ומצחצחים שיניים אחריו בקביעות.
כיום הים איננו אך ילדים נזכרים איך היה פעם ים מלא במים מתוקים.
סוף.
ממש טוב!!!! איך חשבת על זה?
יפה!!
אהבתי