אֱלִיָה מְבַקֵשׁ מִסַבָּא עֲזַרְיָה לִשְׁלֹחַ אוֹתוֹ לְטִיוּל הָפוּךְ. סַבָּא מַצִיעַ לַעֲשׂוֹת בִּקוּר בַּיִת אֵצֶל הָעֲטַלֵפִים בַּכַּרְמֶל
מאת: אליה אלון, מתוך גיליון 'הפוך'
"טִיוּל הָפוּךְ?" שָׁאַל סַבָּא עֲזַרְיָה כַּאֲשֶׁר פָּנִיתִי אֵלָיו בַּבַּקָשָׁה הַנוֹכְחִית. "טִיוּל הָפוּךְ, תֵן לִי לַחְשֹׁב רֶגַע… אֶפְשָׁר פָּשׁוּט לָלֶכֶת בַּכִּוּוּן הֶהָפוּךְ לְמַסְלוּל יָדוּעַ וּמֻכָּר, קְצָת כְּמוֹ לְהִסְתַכֵּל עַל מַפַּת הָעוֹלָם הֲפוּכָה וּלְהָבִין פִּתְאֹם שֶׁאוֹסְטְרַלְיָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת הֲכִי צְפוֹנִית. אֲבָל בְּעֶצֶם, אִם רוֹצִים מַשֶׁהוּ הָפוּךְ, הֲכִי טוֹב זֶה פָּשׁוּט לָלֶכֶת לִפְגוֹשׁ עֲטַלֵפִים."
"עֲטַלֵפִים? אֵיפֹה אֶפְשָׁר לִפְגוֹשׁ עֲטַלֵפִים חוּץ מֵאֲשֶׁר בַּעֲצֵי הַפִיקוּס בְּרָמַת גַן עִירִי?" שָׁאַלְתִי בִּתְמִיהָה. "בְּתוֹךְ מְעָרַת עֲטַלֵפִים, כַּמוּבָן," הֵשִׁיב סַבָּא. "יֶשְׁנָן לֹא מְעַט כָּאֵלֶה בָּאָרֶץ, וְרַבּוֹת מֵהֶן יָפוֹת וּמֻמְלָצוֹת לְבִקוּר. אַךְ הַיוֹם אֶשְׁלַח אוֹתְךָ וְאֶת קוֹרְאֵי 'אָדָם צָעִיר' אֶל הַמְעָרָה הַיָפָה בְּנַחַל סִפּוּנִים אֲשֶׁר בַּכַּרְמֶל."
"קֹדֶם כֹּל קְצָת עַל הָעֲטַלֵף. הַחַיָה הַמֻפְלָאָה הַזֹאת – לֹא עַכְבָּר וְלֹא צִפּוֹר – הִיא מַשֶׁהוּ מְיֻחָד שֶׁאֵין דוֹמֶה לוֹ. סְבִיבוֹ נִרְקְמוּ אַגָדוֹת וֶאֱמוּנוֹת רַבּוֹת, אַךְ מִי שֶׁזָכָה לִפְגוֹשׁ אוֹתוֹ הֵבִין שֶׁהוּא פָּשׁוּט חַיָה חֲמוּדָה וּמַקְסִימָה. עֲטַלֵפִים חַיִים בַּחֲשֵׁכָה וְהֵם רְגִישִׁים מְאֹד לְאוֹר, וְלָכֵן הֵם אוֹהֲבִים לִשְׁהוּת בְּמַהֲלַךְ הַיוֹם בִּמְקוֹמוֹת חֲשׁוּכִים, כְּמוֹ מְעָרוֹת לְמָשָׁל. הֵם נִתְלִים הָפוּךְ, עִם רַגְלַיִם כְּלַפֵּי מַעְלָה, עַל תִקְרַת הַמְעָרָה, וְכָךְ מְחַכִּים עַד רֶדֶת הַחֲשֵׁכָה, אָז יוּכְלוּ לָצֵאת וּלְחַפֵּשׂ מָזוֹן. כַּאֲשֶׁר נַגִיעַ אֶל מְעָרַת הָעֲטַלֵפִים שֶׁבְּנַחַל סִפּוּנִים, נַקְפִּיד לִשְׁמֹר עַל כְּלָלֵי הִתְנַהֲגוּת שֶׁיִשְׁמְרוּ עֲלֵיהֶם – אַךְ עַל כָּךְ בְּהֶמְשֵׁךְ.
"אָז אֵיךְ מַגִיעִים? נוֹסְעִים בִּכְבִישׁ 4 מִצֹמֶת פָרָדִיס צָפוֹנָה, עוֹבְרִים אֶת צֹמֶת בֵּית אֹרֶן (אֶפְשָׁר לְהַגִיעַ אֵלָיו גַם מִכְּבִישׁ הַחוֹף מִמֶחְלַף עַתְלִית), אַחֲרֵי 3 ק"מ עוֹבְרִים אֶת הַכְּנִיסָה לְמוֹשַׁב מְגָדִים מִשְׂמֹאל, וּקְצָת אַחַר כָּךְ תִרְאוּ מִיָמִין דֶרֶךְ עָפָר עִם סִמוּן שְׁבִילִים אָדֹם – זוֹהִי תְחִלַת הַמַסְלוּל. אִם יֵשׁ מָקוֹם תַחֲנוּ שָׁם, וְאִם לֹא – אֶפְשָׁר לַחְנוֹת בַּהַרְחָבָה שֶׁל הַמוֹשָׁב שֶׁמֵעֵבֶר לַכְּבִישׁ וְלַחְצוֹת מַמָשׁ בִּזְהִירוּת. הוֹלְכִים עִם הַסִמוּן הָאָדֹם בֵּין הַמַטָעִים וְאָז בְּמַעֲלֵה נַחַל סִפּוּנִים, עַד שֶׁאַחֲרֵי 1.5 ק"מ נִרְאֶה מִיָמִין סִמוּן שָׁקוּף (לָבָן) שֶׁמַצְבִּיעַ עַל הַמְעָרָה, הַנִמְצֵאת מִיָמִין, מֵעָלֵינוּ. נְטַפֵּס אֶל הַמְעָרָה וְנִכָּנֵס בְּשֶׁקֶט וּבִזְהִירוּת. חָשׁוּב מְאֹד: בֵּין אֶמְצַע אוֹקְטוֹבֶּר לְמֶרְץ (חָדְשֵׁי הַחֹרֶף) אָסוּר לְהִכָּנֵס לַמְעָרָה, כִּי זוֹהִי תְקוּפַת תַרְדֵמַת הַחֹרֶף שֶׁל הָעֲטַלֵפִים, וְהִתְעוֹרְרוּת בִּתְקוּפָה זוֹ עֲלוּלָה לִפְגֹעַ בָּהֶם. אִם הִגַעְנוּ מֵחֹדֶשׁ מֶרְץ וָהָלְאָה, נוּכַל לְהִכָּנֵס בִּזְהִירוּת וּבְשֶׁקֶט רַב. לֹא נַדְלִיק שׁוּם פָּנָס אוֹ תְאוּרָה אַחֶרֶת (מִמַצְלֵמוֹת, לְמָשָׁל), כְּדֵי לֹא לִפְגֹעַ בְּעֵינֵיהֶם הָרְגִישׁוֹת שֶׁל הָעֲטַלֵפִים. אִם נַמְתִין בְּשֶׁקֶט כַּמָה דַקוֹת נִזְכֶּה לַחֲוָיָה מְיֻחֶדֶת: הָעֵינַיִם שֶׁלָנוּ תִתְרַגֵלְנָה אַט-אַט לַחֲשֵׁכָה, וְאָז נוּכַל לִשְׁמֹעַ אֶת הֶמְיָתָם שֶׁל הָעֲטַלֵפִים וּלְהַבְחִין בָּהֶם! בְּיִחוּד בּוֹלְטוֹת עֵינֵיהֶם הַנוֹצְצוֹת בַּחוֹשֶׁךְ, וְאָז גַם נִרְאֶה כֵּיצַד הֵם תְלוּיִים בְּרַגְלֵיהֶם עַל תִקְרַת הַמְעָרָה!
"כָּאָמוּר, חָשׁוּב מְאֹד שֶׁנִנְהַג בַּשֶׁקֶט וּבְכָבוֹד – הַמְעָרָה הִיא בֵּיתָם שֶׁל הָעֲטַלֵפִים, וְהֵם רְגִישִׁים מְאֹד לְאוֹר וּלְרַעַשׁ, וְלָכֵן נְכַבֵּד אוֹתָם!
"אַחֲרֵי הַבִּקוּר בַּמְעָרָה נַמְשִׁיךְ עוֹד 100 מ' בַּשְׁבִיל הָאָדֹם, וְאָז נִפְנֶה יָמִינָה אֶל שְׁבִיל כָּחֹל הַמְטַפֵּס עַל גְדַת הַנַחַל הַדְרוֹמִית. הַשְׁבִיל מַעֲלֶה אוֹתָנוּ אֶל קָצֵהוּ הַמַעֲרָבִי שֶׁל רֶכֶס הַכַּרְמֶל, וּלְפֶתַע נִפְתָח לְפָנֵינוּ נוֹף יְפֵהפֶה: הַיָם הַתִיכוֹן בִּמְלוֹא הֲדָרוֹ, מִישׁוֹר הַחוֹף וּבְיִחוּד הַמִבְצָר הַצַלְבָּנִי הַמַרְהִיב שֶׁל עַתְלִית. נֵלֵךְ בְּנַחַת עַל הָרֶכֶס, וּלְבַסוֹף נֵרֵד בִּירִידָה יָפָה וּתְלוּלָה מִקְצֵה הַמָצוּק לְמַטָה, בַּחֲזָרָה אֶל הַשְׁבִיל הָאָדֹם וְלָרֶכֶב שֶׁהִשְׁאַרְנוּ עַל יַד הַכְּבִישׁ. הַמְלָצָה: לָלֶכֶת לְאַט וּבְנַחַת – הַמַסְלוּל לֹא אָרֹךְ וְכָל חֵלֶק מִמֶנוּ יָפֶה וּמְעַנְיֵן.
"הַמַסְלוּל יְפֵהפֶה וּמַתְאִים לְמִשְׁפָּחוֹת שֶׁאוֹהֲבוֹת לְטַיֵל. אֲנִי מַמְלִיץ לְטַיֵל לְשָׁם בָּאָבִיב, כַּאֲשֶׁר הַכַּרְמֶל פּוֹרֵחַ וְהָרֵיחַ מְשַׁגֵעַ, וּכְבָר אֶפְשָׁר לְהִכָּנֵס לַמְעָרָה. גַם בַּקַיִץ וּבַסְתָו זֶה טִיוּל נֶהֱדָר, אֲבָל כְּדַאי לָצֵאת אֵלָיו בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר הַנוֹחוֹת יַחֲסִית.
"יֶשְׁנָן בְּאַרְצֵנוּ עוֹד מְעָרוֹת יָפוֹת שֶׁבָּהֶן נִתָן לִצְפּוֹת בְּשֶׁקֶט וּבִזְהִירוּת בָּעֲטַלֵפִים, בָּהֶן מְעָרַת אֶצְבַּע שֶׁבַּכַּרְמֶל, מְעָרַת הַתְאוֹמִים שֶׁבְּהָרֵי יְרוּשָׁלַיִם וּמְעָרַת עַלְמָה שֶׁבַּגָלִיל הָעֶלְיוֹן, אֲבָל, כָּאָמוּר, רַק בָּחֳדָשִׁים מֶרְץ עַד אוֹקְטוֹבֶּר, שֶׁלֹא נַפְרִיעַ לָהֶם לִישֹׁן!
"תֵהָנוּ!"