מאת: רוני אור
כל יום נפתח כרגיל. אני קם בבוקר, מצחצח שיניים, חוטף משהו לאכול ויוצא לבית הספר. כרגיל אני רואה קבוצת בנות ובמרכז, היפה מכולם ליסה. אני יודע על מה הן מדברות, עלי. כי הרי אני החנון האולטימטיבי.
ליסה לא דיברה איתי אף פעם, למרות שאנחנו מכירים כבר מהגן. אני מאוהב בה מהרגע הראשון שראיתי אותה ואני, מאז ומעולם הייתי ילד קטן וחנון, מי כבר יתאהב בי. אבל היום זה עומד להשתנות…
אני מכין לליסה הפתעה, היא תלך בעקבות… רגע, למה אני מגלה לכם? תראו בעצמכם.
ליסה הולכת בעקבות שביל פרחים עד לעצי הזית שם יחכו לה שוקולדים ובלונים, משם היא תמשיך בעקבות החיצים…
אבל מה אני רואה פתאום? אני רואה ילדה בגילי, מתולתלת, עם עיניים ירוקות בוהקות. ופתאום הפסקתי לאהוב את ליסה.
אחר הצהריים נפגשתי איתה. דרך אגב, שמה הוא ליה. בטח אתם שואלים מה עם ליסה, אז… היא הגיעה, לא ראתה שום דבר חוץ מפתק: "זו טעות, אני מאוהב במישהי אחרת".
רוני זה סיפור הכי יפה שקראתי את מאוד מוכשרת ונהדרת ותכתבי עוד סיפורים
רוני
כתבת מאוד יפה.
סיפור מרגש עם מוסר השכל.
איזו ילדה רגישה את.
מחכה לסיפור הבא
רוני
סיפור מקסים ומרגש כל הכבוד
סיפור מקסים, כמו מי שכתבה אותו 🙂
הייתי רוצה שרוני תכתוב עוד סיפורים
נהינתי מאוד לקרוא את הסיפור של רוני.
נכתב בצורה רגישה ומעניינת
סיפור מעניין ומעיד על כישרון כתיבה