סלע וולקני

מָה עוֹשִׂים כְּשֶׁהַבֶּטֶן גּוֹעֶשֶׁת מִכַּעַס וְתֶכֶף הַכֹּל יִתְפָּרֵץ? הוֹלְכִים לְסַבְתָּא רוֹדִיקָה. לָהּ כְּבָר יִהְיֶה פִּתְרוֹן

מאת: ירדן גרינספן

מתוך גיליון 'הר געש', מאי 2022

להאזנה לסיפור:

הָאֱמֶת שֶׁמַמָשׁ לֹא הִתְחַשֵׁק לִי לָלֶכֶת לְבַקֵר אֶת סָבְתָא בְּשַׁבָּת. בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֲנִי הוֹלֶכֶת בְּכֵּיף. סָבְתָא רוֹדִיקָה מַצְחִיקָה וְלַחִבּוּקִים שֶׁלָה יֵשׁ רֵיחַ שֶׁקְצָת מַזְכִּיר פַּפְּרִיקָה, אֲבָל לֹא שֶׁל הַפַּפְּרִיקָה הָרְגִילָה שֶׁיֵשׁ לָנוּ בַּבַּיִת. פַּפְּרִיקָה אַחֶרֶת, מִמָקוֹם רָחוֹק. וּבִכְלָל קוֹרִים אֶצְלָה דְבָרִים שֶׁלֹא קוֹרִים בַּבַּיִת שֶׁלָנוּ. יֵשׁ לָה מַדָף מָלֵא בְּמַזְכָּרוֹת שֶׁהֵבִיאָה אִתָה מִטִיוּלִים מִסָבִיב לָעוֹלָם, וְהִיא מַרְשָׁה לָגַעַת בְּהַ-כֹּל.

יֵשׁ שָׁם קַבְקַבֵּי עֵץ מִינְיָאטוּרִיִים מֵהוֹלַנְד, פִּסְלוֹן שֶׁל חַיָה דִמְיוֹנִית מֵאֵיזֶה מִקְדָשׁ בְּאַסְיָה, שֶׁנִרְאֵית כְּמוֹ טִיגְרִיס עִם כְּנָפַיִם, וְסֵפֶל מַצְחִיק מִקְלִפַּת דְלַעַת עִם קַשׁ שֶׁסָבְתָא אוֹמֶרֶת שֶׁבְּאַרְגֶנְטִינָה שׁוֹתִים מִמֶנוּ תֵה. אֲבָל הֲכִי אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶצְלָה אֶת הַמַזְכָּרוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִקְנוֹת; אֶת אֵלֶה שֶׁהִיא אָסְפָה בְּמוֹ יָדֶיהָ וְתָמִיד מוּכָנָה לְסַפֵּר מֵאֵיפֹה: צֶדֶף מֵחוֹף הַיָם בְּרִיוֹ דֶה זָ'נֵרוֹ, אִצְטְרֻבָּל מִיַעַר עִם עֲצֵי עֲנָק בְּקָלִיפוֹרְנְיָה, נוֹצָה שֶׁל טַוָס מִפַּארְק בִּסְפָרַד.

וְלַמְרוֹת זֹאת בְּאוֹתָה שַׁבָּת לֹא הִתְחַשֵׁק לִי לָלֶכֶת לְסָבְתָא. מֵהַבֹּקֶר הִרְגַשְׁתִי אֶת הַבֶּטֶן שֶׁלִי רוֹעֶדֶת וְרוֹעֶמֶת בְּכָל פַּעַם שֶׁמִישֶׁהוּ דִבֵּר אֵלַי. וְכֻלָם הָיוּ כָּל כָּךְ מַרְגִיזִים! רָנִי, אָחִי הַקָטָן, סִיֵם אֶת הַשׁוֹקוֹ בַּקִרְטוֹן בְּלִי לְהַשְׁאִיר לִי. אַבָּא זִמְזֵם כָּל הַבֹּקֶר אֶת הַשִׁיר שֶׁהוּא מְנַסֶה לִלְמֹד לְנַגֵן בַּגִיטָרָה וּכְבָר עוֹשֶׂה חוֹר בָּרֹאשׁ. וַהֲכִי גָרוּעַ, אִמָא לֹא הִפְסִיקָה לִשְׁאֹל אוֹתִי מָה שְׁלוֹם אֱלִינוֹר וְלָמָה לֹא הָלַכְתִי אֵלֶיהָ אֶתְמוֹל כְּמוֹ שֶׁתִכְנַנְתִי. בַּהַתְחָלָה נִסִיתִי לְהִתְחַמֵק מִלַעֲנוֹת, אֲבָל הִיא לֹא הִפְסִיקָה לְהָצִיק. בַּסוֹף מַמָשׁ נָבַחְתִי עָלֶיהָ, "לֹא הָלַכְתִי אֵלֶיהָ כִּי לֹא הָלַכְתִי אֵלֶיהָ, טוֹב?!"

אִמָא מִצְמְצָה חָזָק, כְּמוֹ שֶׁהִיא תָמִיד עוֹשָׂה כְּשֶׁמַשֶׁהוּ מַפְתִיעַ אוֹתָה אוֹ מְזַעְזֵעַ אוֹתָה. חָשַׁבְתִי שֶׁהִיא תִתְעַצְבֵּן, אֲבָל הִיא רַק לָקְחָה נְשִׁימָה עֲמֻקָה, הוֹרִידָה אֶת הַמְעִיל שֶׁלִי מֵהַמִתְלֶה לְיַד הַדֶלֶת, הִגִישָׁה לִי אוֹתוֹ, וְאָמְרָה, "קַר בַּחוּץ. זָזִים אֶל סָבְתָא."

יָדַעְתִי שֶׁלֹא כְּדַאי לְהִתְוַכֵּחַ.

מְבַעְבַּעַת

הַכַּעַס לִוָה אוֹתִי כָּל הַדֶרֶךְ. גָרַרְתִי רַגְלַיִם בַּהֲלִיכָה אֶל הָאוֹטוֹ, עָשִׂיתִי פַּרְצוּף כְּשֶׁאַבָּא קָרַץ לִי דֶרֶךְ הַמַרְאָה, הִתְעַלַמְתִי מֵהַכֶּלֶב שֶׁנִגַשׁ אֵלַי לְלִטוּף אַחֲרֵי שֶׁחָנִינוּ. אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁנִכְנַסְנוּ לַבַּיִת שֶׁל סָבְתָא רוֹדִיקָה הִרְגַשְׁתִי אֶת עַצְמִי מַתְחִילָה טִיפּ-טִפָּה לְהִתְרַכֵּךְ. הִיא עָטְפָה אוֹתִי בְּחִבּוּק הַפַּפְּרִיקָה שֶׁלָה וּמִלְמְלָה, "אוֹצָר שֶׁלִי קָטָן," עִם הַמִבְטָא שֶׁגוֹרֵם לְכָל הֲבָרָה לְהִשָׁמַע כְּמוֹ כָּרִית נוֹצוֹת. כְּשֶׁנִתַקְנוּ מֵהַחִבּוּק הִסְתַכַּלְתִי עַל הָעֵינַיִם הַשְׁחֹרוֹת שֶׁלָה, שֶׁהֵן כְּמוֹ שְׁנֵי גֶחָלִים, וּפִתְאוֹם כִּמְעַט סִפַּרְתִי לָה הַכֹּל. אֵיךְ כְּבָר לִפְנֵי שָׁבוּעַ קָבַעְנוּ שֶׁבְּיוֹם שִׁשִׁי אַחֲרֵי הַלִמוּדִים אָבוֹא אֶל אֱלִינוֹר הַבַּיְתָה וְנִרְאֶה סֶרֶט. אֵיךְ כָּל יוֹם בְּמַהֲלַךְ הַשָׁבוּעַ הָאַחֲרוֹן, בְּכָל פַּעַם שֶׁהִזְכַּרְתִי אֶת הַמִפְגָשׁ הַמִתְקָרֵב, אֱלִינוֹר שִׁנְתָה נוֹשֵׂא. וְאֵיךְ אֶתְמוֹל, כְּשֶׁצִלְצֵל הַפַּעֲמוֹן בְּסוֹף הַיוֹם, הִיא אָרְזָה אֶת הַתַרְמִיל שֶׁלָה מַהֵר וְזִנְקָה הַחוּצָה מֵהַכִּתָה, בְּלִי לְחַכּוֹת לִי בִּכְלָל. מִהַרְתִי אַחֲרֶיהָ וּכְשֶׁהִדְבַּקְתִי אוֹתָה בְּשַׁעַר בֵּית הַסֵפֶר וְשָׁאַלְתִי מָה קָרָה, הִיא הִתְפָּרְצָה עָלַי מוּל כֻּלָם, "מָה צָרִיךְ לִקְרוֹת? לֹא קָרָה כְּלוּם!"

כִּמְעַט סִפַּרְתִי לְסָבְתָא רוֹדִיקָה אֵיךְ הַמִלִים שֶׁל אֱלִינוֹר כִּמְעַט הֵעִיפוּ אוֹתִי אָחוֹרָה מֵרֹב עָצְמָה, וְאֵיךְ צָעַדְתִי מַהֵר הַבַּיְתָה תוֹךְ כְּדֵי שֶׁאֲנִי מַחְזִיקָה אֶת הַדְמָעוֹת בִּפְנִים. הִבְטַחְתִי לְעַצְמִי שֶׁאֶתֵן לָהֶן לָצֵאת רַק אַחֲרֵי שֶׁאֶתְפֹּס קְצָת מֶרְחָק מִבֵּית הַסֵפֶר, אֲבָל עִם כָּל צַעַד שֶׁעָשִׂיתִי הַדְמָעוֹת הִתְחַמְמוּ וְהִתְעַבּוּ, עַד שֶׁהִרְגַשְׁתִי אֲגַם רוֹתֵחַ מְבַעְבֵּעַ לִי בְּמַעֲמַקֵי הַבֶּטֶן. אֲבָל לֹא רָצִיתִי שֶׁאִמָא, אַבָּא, וְרָנִי יִשְׁמְעוּ. אָז שָׁתַקְתִי.

הִתְיַשַׁבְנוּ סְבִיב הַשֻׁלְחָן וְסָבְתָא רוֹדִיקָה הִגִישָׁה לָנוּ אֶת הַתַבְשִׁיל הַמְיֻחָד שֶׁלָה – פִּלְפְּלִים עִם עוֹף בִּשְׁבִיל הַהוֹרִים וּבִשְׁבִיל רָנִי, וְעִם טוֹפוּ בִּשְׁבִילִי – עִם הָרֹטֶב הָאָדֹם שֶׁמַדְלִיק מְדוּרָה בְּתוֹךְ הַפֶּה. כְּשֶׁהִפְסַקְתִי לֶאֱכֹל בָּשָׂר סָבְתָא הִתְחִילָה לְהָכִין סִיר נוֹסָף, צִמְחוֹנִי, רַק בִּשְׁבִילִי, אֲבָל עַל הָרֹטֶב הֶחָרִיף הִיא מִתְעַקֶשֶׁת, וְלֹא יַעֲזֹר כַּמָה פְּעָמִים אִמָא נִסְתָה לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָה שֶׁאֵלֶה לֹא טְעָמִים שֶׁמַתְאִימִים לִילָדִים. אֲנִי דַוְקָא אוֹהֶבֶת אֶת הָרֹטֶב הַזֶה, לַמְרוֹת שֶׁהוּא עוֹשֶׂה שׂוֹרֵף בַּפֶּה. הוּא מַבְעִיר לִי אֶת הַשְׂפָתַיִם וְהָעֵינַיִם וְדוֹחֵף אֶת כָּל הַמַחְשָׁבוֹת מִחוּץ לַמֹחַ.

אֲבָל הַיוֹם אֲפִלוּ הַמְדוּרָה שֶׁל סָבְתָא לֹא הִצְלִיחָה לְהַשְׁכִּיחַ אֶת קוֹלוֹת הַפִּיצוּץ בַּבֶּטֶן. בִּזְמַן שֶׁכֻּלָם עוֹד לָעֲסוּ, קַמְתִי בְּלִי לְבַקֵשׁ רְשׁוּת וְהָלַכְתִי, כְּמוֹ תָמִיד, לְחַטֵט בְּמַדַף הַזִכְרוֹנוֹת. בַּהַתְחָלָה מִשַׁשְׁתִי פִּסָה מְחֻסְפֶּסֶת שֶׁל עֵץ מְאֻבָּן מִיַעַר בְּיָוָן. אַחַר כָּךְ הֵרַמְתִי אֶבֶן בָּרֶקֶת מִשׁוּק בְּהֹדוּ וְהִצְמַדְתִי אוֹתָה לַלֶחִי. הִיא קֵרְרָה קְצָת אֶת הַלֶהָבָה מֵהַטוֹפוּ הֶחָרִיף. הַצֶבַע הַיָרֹק הִזְכִּיר לִי אֶת הָעֵינַיִם שֶׁל אֱלִינוֹר וְהִרְגַשְׁתִי אֶת הָרַעַם מִתְגַבֵּר. וְאָז הִבְחַנְתִי בִּפְרִיט שֶׁלֹא שַׂמְתִי לֵב אֵלָיו אַף פַּעַם. זֹאת הָיְתָה אֶבֶן שְׁחֹרָה מִשְׁחוֹר, מְחֹרֶרֶת, שׂוֹרֶטֶת. הִיא הִרְגִישָׁה חַמָה, וְאַף גַרְגִיר אָבָק לֹא הֵעֵז לְהִצָמֵד אֵלֶיהָ.

"מָה זֶה, סָבְתָא?" קָרָאתִי.

לַמְרוֹת שֶׁהָיְתָה לָה חֲתִיכַת עוֹף בַּיָד, וְלַמְרוֹת שֶׁהִיא בְּדִיוּק הָיְתָה בְּאֶמְצַע סִפּוּר עַל וִכּוּחַ בְּמֶלְתְחוֹת הַנָשִׁים בַּבְּרֵכָה הָעִירוֹנִית, סָבְתָא מִיָד נִגְבָה אֶת הַיָדַיִם בַּמַפִּית, קָמָה וְנִגְשָׁה לִרְאוֹת עַל מָה אֲנִי מִסְתַכֶּלֶת.

"אוֹ-הוֹ," הִיא חִיְכָה. "זֶה אַנְדֵצִיט. סֶלַע ווּלְקָנִי."

"מָה זֶה סֶלַע ווּלְקָנִי?" שָׁאַלְתִי.

סָבְתָא כִּוְצָה אֶת הַשְׂפָתַיִם וְהֵרִימָה גַבָּה אַחַת, כְּמוֹ תָמִיד כְּשֶׁיֵשׁ לָה רַעֲיוֹן. "בּוֹאִי," לָחֲשָׁה.

רוֹתַחַת

הִשְׁאַרְנוּ אֶת הַהוֹרִים וְאֶת אָחִי, שֶׁהָיוּ בְּאֶמְצַע וִכּוּחַ עַל כַּמָה מֵהָעוֹף הוּא צָרִיךְ לֶאֱכֹל כְּדֵי לְקַבֵּל קִנוּחַ, וְהָלַכְנוּ סָבְתָא וַאֲנִי "לְהִתְבּוֹדֵד", כְּמוֹ שֶׁהִיא תָמִיד אוֹמֶרֶת, בַּסְטוּדְיוֹ שֶׁלָה – כָּכָה הִיא קוֹרֵאת לַחֲדַר הַמַחְשֵׁב. סָבְתָא עָצְרָה מוּל מַדַף אַלְבּוֹמֵי הַתְמוּנוֹת וְהֵרִיצָה אֶת הָאֶצְבַּע עַל הַכְּרִיכוֹת הַמְאֻבָּקוֹת עַד שֶׁמָצְאָה אֶת הָאַלְבּוֹם הַנָכוֹן. הִיא שָׁלְפָה אוֹתוֹ מֵהַמַדָף וּפָתְחָה אוֹתוֹ בָּעַמוּד הָאַחֲרוֹן. "אַתְ זוֹכֶרֶת שֶׁנָסַעְתִי לְפֵּרוּ? שָׁנָה אַחֲרֵי שֶׁסַבָּא נִפְטַר?" הִיא שָׁאֲלָה.

הִנְהַנְתִי. זֹאת הָיְתָה הַנְסִיעָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָה אַחֲרֵי שֶׁסַבָּא מֵת, הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה וְהָאַחֲרוֹנָה שֶׁהִיא הִשְׁתַתְפָה בְּטִיוּל מְאֻרְגָן.

"זֶה הָיָה טִיוּל שַׁעֲרוּרִיָה," סָבְתָא צָחֲקָה. "הָאֲנָשִׁים הָיוּ יַבְשׁוּשִׁים כָּאֵלֶה, וְהַמַדְרִיךְ דִבֵּר אֵלֵינוּ כְּאִלוּ אֲנַחְנוּ יְלָדִים בְּגַנוֹן. בְּמֶשֶׁךְ עֲשָׂרָה יָמִים הִרְגַשְׁתִי אֵיךְ אֲנִי נִהְיֵית יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַצְבָּנִית. זֶה הָיָה כְּאִלוּ הַבֶּטֶן שֶׁלִי רוֹתַחַת."

הָאֲוִיר נִתְקַע לִי בַּגָרוֹן. זֹאת בְּדִיוּק הַהַרְגָשָׁה שֶׁהָיְתָה לִי מֵאָז אֶתְמוֹל אַחֲרֵי הַלִמוּדִים, בִּגְלַל מָה שֶׁקָרָה עִם אֱלִינוֹר.

"בַּיוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַטִיוּל," הִיא הִמְשִׁיכָה, "לִפְנֵי שֶׁחָזַרְנוּ לְלִימָה וְטַסְנוּ בַּחֲזָרָה אַרְצָה, בִּקַרְנוּ בְּהַר גַעַשׁ. זֶה הָיָה הַר שֶׁלֹא הִתְפָּרֵץ אַלְפֵי שָׁנִים. שָׁקֵט לְגַמְרֵי. אֲבָל, אֵיךְ אֲנִי אַסְבִּיר לָךְ, כְּשֶׁעָמַדְתִי מֵעַל הַלוֹעַ הִרְגַשְׁתִי שֶׁהָהָר רוֹצֶה לְהִתְמַלֵא מֵחָדָשׁ בְּלַבָּה. חִכִּיתִי עַד שֶׁכֻּלָם הִתְחִילוּ לַחְזֹר לְכִווּן הָאוֹטוֹבּוּס וְאָז…" הִיא כִּוְצָה אֶת הַפֶּה וְהֵרִימָה גַבָּה.

"מָה עָשִׂית?" שָׁאַלְתִי. הִרְגַשְׁתִי אֶת הָעֵינַיִם מִתְרַחֲבוֹת לִי בְּתוֹךְ הָרֹאשׁ.

"צָרַחְתִי," סָבְתָא אָמְרָה, וְהַשְׂפָתַיִם שֶׁלָה נִמְתְחוּ לְחִיוּךְ. "פָּשׁוּט צָרַחְתִי אֶת כָּל הַכַּעַס, הַתִסְכּוּל וְהָעֶצֶב שֶׁלִי אֶל תוֹךְ הַלוֹעַ שֶׁל הַר הַגַעַשׁ הָרָדוּם. וַאֲנִי נִשְׁבַּעַת לָךְ, מָמָה'לֶה," הִיא הִנְמִיכָה אֶת קוֹלָה, "שֶׁשָׁמַעְתִי פִּעְפּוּעַ כְּמוֹ שֶׁל לַבָּה בִּפְנִים."

מִתְפָּרֶצֶת

בַּדֶרֶךְ הַבַּיְתָה בִּקַשְׁתִי מֵאִמָא שֶׁתוֹרִיד אוֹתִי אֵצֶל אֱלִינוֹר. הַפַּעַם הִיא לֹא הֵעֵזָה לִשְׁאֹל שׁוּב אֵיךְ זֶה שֶׁלֹא נִפְגַשְׁנוּ אֶתְמוֹל. הִיא הִנְהֲנָה לְלֹא מִלִים וּפָנְתָה אֶל תוֹךְ הָרְחוֹב שֶׁלָה. לְהַפְתָעָתִי, כְּשֶׁיָרַדְתִי מֵהָאוֹטוֹ רָאִיתִי אֶת אֱלִינוֹר יוֹשֶׁבֶת עַל שְׂפַת הַחוֹמָה שֶׁמִסָבִיב לַבִּנְיָן שֶׁלָה וְגוֹרֶרֶת עָנָף קָטָן לְאֹרֶךְ עֲרוּגַת הַפְּרָחִים שֶׁלְיָדָה.

"הַי," אָמַרְתִי. הִרְגַשְׁתִי אֶת הָרַעַם בַּבֶּטֶן שׁוּב, אֲבָל הוּא הָיָה עָדִין יוֹתֵר. חַבְרוּתִי.

הִיא הֵרִימָה אֶת הָרֹאשׁ אֵלַי. הָעֵינַיִם שֶׁלָה הָיוּ אֲדֻמוֹת.

"לָמָה אַתְ יוֹשֶׁבֶת בַּחוּץ?" שָׁאַלְתִי.

"הַהוֹרִים שֶׁלִי רָבִים שׁוּב," הִיא מִלְמְלָה וְהִסְתַכְּלָה הַצִדָה.

"שׁוּב?"

"הֵם כָּכָה כָּל הַשָׁבוּעַ, כָּל בֹּקֶר וְכָל עֶרֶב וְאֶל תוֹךְ הַלַיְלָה. אֲנִי בְּקֹשִׁי מְסֻגֶלֶת לִישֹׁן."

נֶאֱנַחְתִי. "בִּגְלַל זֶה לֹא רָצִית שֶׁאָבוֹא אֵלַיִךְ אֶתְמוֹל?"

"כֵּן," הִיא לָחֲשָׁה. "סְלִיחָה. לֹא יָדַעְתִי אֵיךְ לוֹמַר לָךְ."

הִסְתַכַּלְתִי עַל אֱלִינוֹר וְהָרְעָמִים בַּבֶּטֶן דָעֲכוּ קְצָת, אֲבָל לֹא נֶעֶלְמוּ לְגַמְרֵי. כָּל הַיוֹם הַזֶה עֲדַיִן בִּעְבֵּעַ בְּתוֹכִי, מַעֲלֶה עָשָׁן. יָכֹלְתִי לִרְאוֹת שֶׁגַם אֶצְלָה, מֵאֲחוֹרֵי מָסַךְ הָעַצְבוּת, הָיוּ גִצִים שֶׁהִתְנַפְּצוּ וְאִיְמוּ לְהִתְפּוֹצֵץ.

פִּתְאוֹם קָפַץ לִי רַעֲיוֹן לָרֹאשׁ. כִּוַצְתִי אֶת הַשְׂפָתַיִם וְהֵרַמְתִי גַבָּה אַחַת. "בּוֹאִי אִתִי," אָמַרְתִי לָה.

אֱלִינוֹר פָּעֲרָה עֵינַיִם בְּהַפְתָעָה, אֲבָל בִּמְקוֹם לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת הִיא נֶעֶמְדָה עַל הָרַגְלַיִם וְנָתְנָה לִי יָד.

צָעַדְנוּ בָּרְחוֹבוֹת הַדוֹמְמִים שֶׁל יוֹם שַׁבָּת. הַצְלִיל הַיָחִיד הָיָה הָרַעַד הַלוֹהֵט בַּבֶּטֶן שֶׁל שְׁתֵינוּ. הוֹבַלְתִי אֶת אֱלִינוֹר אֶל גִנַת הַמִשְׂחָקִים שֶׁבַּפַּארְק. הָיָה יוֹם קַר, וְהַמִתְקָנִים הָיוּ נְטוּשִׁים. לְאַרְגַז הַחוֹל הָיְתָה שְׂפַת אֶבֶן גְבוֹהָה שֶׁיְלָדִים אָהֲבוּ לִקְפֹּץ מִמֶנָה אֶל תוֹךְ הַבּוֹר הַחֹלִי. מָשַׁכְתִי אֶת הַזְרוֹעַ שֶׁל אֱלִינוֹר בַּעֲדִינוּת וְטִפַּסְנוּ פְּנִימָה. בְּלִי לְהַגִיד מִלָה יָרַדְתִי עַל הַבִּרְכַּיִם וְהִתְחַלְתִי לַחְפֹּר בַּחוֹל. אֱלִינוֹר הִתְבּוֹנְנָה בִּי בִּשְׁתִיקָה, וְאָז שָׁמְטָה אֶת הַגוּף שֶׁלָה וְהִצְטָרְפָה אֵלַי. כָּל אַחַת מֵאִתָנוּ הִצְמִידָה אֶצְבָּעוֹת וְהָפַכְנוּ אֶת הַיָדַיִם שֶׁלָנוּ לְכַפּוֹת חֲפִירָה. הַחוֹל הָיָה קַר וְקָשֶׁה מִבַּחוּץ, אֲבָל מֶרְכַּז הַחוֹר שֶׁחָפַרְנוּ הָיָה חָמִים. כְּשֶׁסִיַמְנוּ, נֶעֱמַדְנוּ וְהִבַּטְנוּ אֶל תוֹךְ הַלוֹעַ הַמָלֵא אֵינְסְפוֹר גַרְגִירִים.

"מוּכָנָה?" שָׁאַלְתִי אֶת אֱלִינוֹר.

הִיא חִיְכָה בִּמְבוּכָה. "מָה אֲנַחְנוּ עוֹשׂוֹת?"

עָצַמְתִי עֵינַיִם. "קְחִי נְשִׁימָה עֲמֻקָה," הוֹרֵיתִי לָה. מֵאֲחוֹרֵי הָעַפְעַפַּיִם הַסְגוּרִים שָׁמַעְתִי אוֹתָה שׁוֹאֶפֶת בְּקוֹל. מִלֵאתִי גַם אֲנִי אֶת הָרֵאוֹת בַּאֲוִיר, פָּקַחְתִי עֵינַיִם וְהֵישַׁרְתִי אֵלֶיהָ מַבָּט. "עַכְשָׁו תִצְרְחִי."