רגעים ישראליים – המצאות וטבע וסביבה

הפרופסור צבי תבור מהאוניברסיטה העברית בירושלים רצה לנצל את מקורות האנרגיה הטבעיים שקיימים בארץ, והחליט להתמקד במחקר על אנרגיה סולארית. דוד השמש, שאותו המציא ופיתח, הוא פריט שכיום כמעט אי אפשר לדמיין את החיים בלעדיו. כיצד זה עובד? קרינת השמש פוגעת בקולטי השמש ונבלעת במשטחים הכהים, אשר מחממים את צינורות המים שצמודים אליהם. המים החמים זורמים אל הדוד ועולים מעלה, ומים קרים חדשים נכנסים מחלקו התחתון של הדוד לתחתית הקולטים. כך הדוד מתמלא לאט במים חמים. הזרימה בין הדוד לקולט מתרחשת מעצמה, ללא צורך במשאבה, בגלל הבדלי הצפיפויות שקיימים בין מים קרים לחמים (מים חמים צפים על פני מים קרים).

כן, כן, עגבניות השרי שאנחנו מכירים ואוהבים הן פרי פיתוח ישראלי. הפרופסור נחום קידר מהפקולטה לחקלאות ברחובות עמד בראש קבוצה שעסקה בפיתוח הראשוני שלהן לפני כ־ 45 שנים, ובתחילה חשבו עליהן בתור חטיף בריא לנשנוש בעת צפייה בטלוויזיה. עגבניות השרי הראשונות נוצרו על ידי הכלאה עם עגבניות בר קטנטנות, והן החלו להימכר בתחילת שנות התשעים של המאה ה־ 20 . כיום מגדלים את עגבניות השרי במקומות שונים בעולם, אך הזרעים שלהן מיוצרים אך ורק בישראל והם אחד מענפי הייצוא החשובים של החקלאות הישראלית. בעולם הן ידועות כעגבניות דובדבן (צ'רי באנגלית) על שום דמיונן לפירות הטעימים.

טכנולוגיית הטפטפות היא אחת ההמצאות הישראליות החשובות בעולם בענף החקלאות. הרעיון נולד במוחו של המהנדס שמחה בלאס כאשר ביקר אצל חבר שהציג לפניו עץ פלאי שצומח בלי השקיה. האדמה ליד העץ אומנם הייתה יבשה, אבל בלאס שם לב שלא הרחק משם היה מונח צינור מטפטף, והוא הבין שהטיפות מחלחלות אל שורשי העץ. רק 20 שנים מאוחר יותר, בשנת 1959 , יישמו בלאס ובנו ישעיהו את הרעיון והתקינו את מערכת ההשקיה הניסיונית הראשונה, אשר משקה ישירות את שורשי הצמח ולא מבזבזת מים מסביב, כמו למשל ממטרה. כיום מיליוני חקלאים ביותר ממאה מדינות בעולם משתמשים בהמצאה החשובה הזאת.

יום אחד יזם הטכנולוגיה הישראלי דב מודן היה צריך להציג מצגת בכנס גדול שבו השתתף, אולם המחשב שלו לא פעל והוא לא היה יכול לפתוח את המצגת. התקלה הלא נעימה גרמה לו להחליט שמאותו יום והלאה הוא לעולם לא יגיע להרצאה ללא עותק נוסף של המצגת בכיסו. לשם כך הוא פיתח את ה"דיסק און קי", או בעברית "החסן נייד" – כרטיס זיכרון קטן שאפשר לצרף למחזיק המפתחות ולקחת איתנו לכל מקום. כיום טכנולוגיית ה"אכסון בענן" מצמצמת את הצורך בדיסק און קי, אבל ההמצאה שלו לעולם תישאר אבן דרך בהתפתחות ענף הטכנולוגיה בישראל.

בשנת 1996 ילדים רבים, וגם מבוגרים, התכתבו זה עם זה אך ורק במכתבים שנכתבו על נייר ונשלחו בדואר. ימים ארוכים עברו בהמתנה לתשובה. אם רציתם לקבל תשובה מיידית, הייתם יכולים להתקשר למכשיר הטלפון של החבר ולקוות שהוא נמצא בבית, או – אם הייתם ממש מתוחכמים – לשלוח פקס. באותה שנה ממש, חברת מירביליס הישראלית הציגה תוכנת מחשב מדהימה, שבה אפשר לשלוח ולקבל הודעות באופן מיידי! למוצר קראו ICQ ולשיחה שהתפתחה דרכה קראו "צ'אט". היום לכולנו יש בטלפון שירות מסרים מיידיים, אבל בכל פעם שאתם שולחים סרטון או הודעה קולית, אפשר להודות ליוסי ורדי והחברים ב־ ICQ שפרצו את הדרך לפני כמעט 30 שנים.