כאן תוכלו לכתוב, לשתף ולספר איך עמדתם במשימת החודש שפורסמה בגליון אדם צעיר.
והפעם – משימת החודש מתוך גליון 'ספרים':
סיפור בהמשכים
לפניכם התחלה של סיפור. אנחנו מזמינים אתכם להמשיך לכתוב אותו על ידי הוספת תגובה במקום שבו הוא נפסק (שימו לב מה הוסיפו ילדים וילדות שנכנסו לפניכם והמשיכו משם):
לגלי ולאורי נמאס להישאר בבית. כבר המון זמן שאין בית ספר ואין חוגים ואין כלום. לא עזרה העובדה שהם היו צריכים לחלוק את אותו חדר. יום אחד, כשישבו משועממים על הפוף הכתום התלקח ביניהם ריב. אולי זה היה כי אורי האשים את גלי שהיא תמיד מבלגנת את החדר, אולי בגלל שגלי האשימה את אורי שהוא לוקח את הטושים שלה בלי רשות. מה שבטוח, באמצע הריב גלי בעטה בזעם בריצפה. היא נדהמה להרגיש תזוזה מתחת לרגלה. "ששש…" אמרה לאורי שעדיין צעק. היא מיששה בידיה את הריצפה ואז משכה בחזקה את אחד מקרשי העץ. "מה את עושה?" קפץ אורי, "אמא ואבא יהרגו אותך…" אבל אז ראה גם הוא את הפתח שנפער בריצפת החדר, ממש ליד המיטה שלו. "מה זה?" הוא שאל בחשש. "בוא," אמרה גלי, "יש כאן סולם. ניכנס."
קיבלנו המון המון הצעות להמשך. חלק מהמגיבים ממש הצליחו ליצור סיפור ברצף, וחלק המשיכו את הסיפור מאיפה שאנחנו עצרנו.
אנחנו ננסה לעשות סדר בסיפורים ולפרסם אותם כאן, באתר, בקרוב
אמרה גלי "זה בטוח לדעתך? " אמר אורי "אולי כדי שרק אחד מאיתנו יכנס" אמרה גלי אורי הביט בה בהיסוס ואמר " אז אני נכנס"
"לא אין סיכוי" אמרה גלי והביטה בכעס באורי "לא, אני נכנס לשם זה יכול להיות מסוכן לך" אמר אורי " אז מה זה גם יכל להיות מסוכן לך"
אמרה גלי " לא, אני נכנס"
לא, די אני נכנסת "
"לא, אני "
"די!!!, אני נכנסת סוף פסוק נקודה!" צעקה גלי
"אב-"
לא , אתה לא נכנס אני נכנסת נגמר הויכוח" פסקה גלי. "טוב" נכנע אורי
גלי הביטה בו במתח והתחילה לרדת לאט במבט קצת מתוח קצת מפוחד "יהיה בסדר" חשבה לעצמה .
אורי הביט בגלי שירדה עד שנבלעה בחשכה
אורי צעק אליה "מה יש שם"
אחרי קמה דקות שלא שמה שתשובה החליט לרדת בעצמו.
הוא התחיל לאט לאט לרדת
בסוף שהגיע לקרקע הוא ראה שולחן מעל השולחן היה כד בתוך הכד היו פרחים "מה הפרחים האלה אומרים" חשב לעצמו רק אחרי שהתקרב לפרחים הבחין בדלת מאחורי הפרחים. הוא בא לפתוח את הדלת אבל אז שמע "בו!" הוא היסתובב וראה את גלי אחותו היא צחקה "נסיתי לצעוק לך אבל לא שמעת בסוף שמעתי אותך יורד ורציתי להבהיל אותך אז היתחבאתי" גלי אמרה במהירות
"רוצה לפתוח את הדלת?" שאל אורי עדיין בשוק מהבהלה "כן,לא ניסיתי קודם" אמרה גלי אורי התקרב אל הדלת ואז ניסה לפתוח אבל היא היתה נעולה. במהירות גלי הזיזה את אח שלה מהדלת שלפה סיכה מהשער ופתחה את הדלת.
החדר היה ענק ונראה כאלו מליון צבעים התפוצצו שם .
היה שם לפחות אלף אנשים רקדו ,צחקו , נהנו "הי – הם לא שומרים אל הבידוד" חשבה גלי .
הסוף
״אני מפחד״ אמר אורי
״אני לא מפחדת״ אמרה גלי
אני ניכנסת. ״אוקיי״
גלי ירדה לבד בסולם
היה שם למטה בור מאדמה.
כשגלי היתה בתוך הבור
היא ראתה צללית ענקית
גלי היסתכלה למעלה
ולא ראתה כלום.
הם נכנסו ואז הם ראו פתק שכתוב עליו חדר החלומות….כשפתחו את הפתק קראו "שלום, אם הצלחתם להגיע עד לכאן זכיתם!! אתם נכנסים לחדר החלומות שבו שאחד החלומות שלכם יתגשם ואפילו לפי בחירתכם" ….
הם הסתכלו אחד על השני ואמרו יחד "ברור שנכנסים!"
אז הם נכנסו ואורי רצה לבקש שהארי פוטר יהיה האח הגדול שלו.
גילי רצתה לבקש להצטרף לרוני ותום לחקירה הבאה שלהם.
ואז נשמע קול עמוק מהקירות "אתם הראשונים שמצאו אותי, אתן לכם אפשרות להמציא דמות אגדית חדשה"
הם הסתכלו אחד על השני ואמרו יחד "ברור שנמציא!"
לאחר כמה דקות, הם המציאו את המבורכשף שהוא גם המבורגר וגם מכשף עם כנפיים! טוב לב, חברותי, מגניב ואמיץ.
לפתע, הסתובב החדר ואז הופיע ההמבוכשף
הכול היה אמיתי ופתאום כל המשאלות התגשמו.
שוב הסתובב החדר וכמו מפתח מעבר הם עברו לעולם חדש – שבו כל דמויות הספרים והסרטים אמיתיים.
גילי ואורי פגשו את כל הדמויות האהובות עליהם. אורי והארי פוטר גרו יחד כמו אחים, גילי הצטרפה לרוני ותום לחקירה הרביעית שלהם.
ואז חזרו הביתה עם המבורכשף שהטיס אותם על גבו. הדבר הכי טוב זה שאולף רצה לבוא איתם והם חייו באושר עם המון הפתעות .
הם ראו שם את רָפיקי, הקוף מ"מלך האריות" הם ירדו למטה וראו שרפיקי הלך במסדרון תת-קרקעי, שמוביל לחדר. הם ראו גם שבתוך החדר היו כל דמות שהיתה בכל ספר, סדרת טלוויזיה, משחק או סרט. היה בכניסה לחדר שומר. זה היה מר פיפיש מ"קפטן תחתונים" סדרת הספרים שאורי אהב לקרוא. הם חשבו שמר פיפיש לא יתן להם להכנס, בגלל שהם דמויות משום ספר, סדרת טלוויזיה, משחק או סרט, וגם בגלל האישיות עצמה של מר פיפיש. אבל להפתעתם הוא כן הרשה להם להכנס לחדר וככה גלי ואורי גילו שהם בתוך הסיפור הזה.
~הסוף~
"את חושבת שזה בסדר לרדת?". "בטח" אמרה גלי.
"בוא" אמרה גלי. "מה את חושבת נימצא שם?". "לא יודעת" אמרה גלי. "היגענו, גלי". "נכון, אורי".
"וואו! ממש חשוך כאן. הבאת פנס גלי?". "כן, אורי". "יופי! תאירי, גלי".
"יש כאן מערה. בואי גלי מכאן". "איכס. קורי עכביש". "גלי, את פוחדת מקורי עכביש?".
"כן. מה איכפת לך אורי?". "כלום. בואי גלי נמשיך מכאן במערה".
"וואו. לאן הגענו אורי?". "רגע מה זאת הקופסה הזו?". "בואי נפתח". "בזהירות, אורי". "אני ניזהר, גלי".
"רגע, גלי. זה דברים של סבא?". "בוא נביא את זה הביתה, אורי". "כן, גלי". "חזרנו גלי. בואי נחביא את זה ונלך לאכול". "טוב אורי. אבל תבטיח לא לגלות אורי". "מבטיח!".
שגלי ואורי ירדו בסולם הופיע לפתע ספרייה לא סתם ספרייה, ספרייה גדולה שנראתה כאילו לא נגעו בה כבר מאה שנה הספרייה שרצה ג'וקים ועכברושים והספרים בה היו מאובקים וחלקם דהו בצבעם וכריכתם קרועה גלי שאהבה מאוד ספרים במיוחד ארוכים, חיפשה מייד את הספר האהוב עלייה הארי פוטר אורי העיר לה ואמר לה שזה מסוכן ומי יודע כמה זמן לא נגעו וניקו את הספרים. לאחר מכן גלי לא מצאה את הספר הארי פוטר התייאשה וחיפשה את הספרנית וקראה: הלו יש פו מישהו? פתאום קפצה לידה ספרנית שנראתה בת שבעים גלי שאלה את הספרנית אם היא הספרנית כן מותק ענתה הספרנית את יודעת אם יש פה הארי פוטר שאלה גלי לא אין פה הארי פוטר אמרה הספרנית בוא נלך לחש אורי וגלי סירבה ללכת אורי דחף את גלי וגלי נפלה והחלה לבכות מה קרה מאמי שאלה הספרנית ענתה גלי אני אני.. נפלתי בגלל אור.. אור.. אורי. אורי ברח מהספרייה והלך לספר לאימא ואבא שלו והשאיר את גלי צולעת בספרייה בואי אני יעזור אמרה הספרנית והביאה את גלי חזרה לסולם ביי אמרה גלי אל תשכחי לבקר פה עוד ענתה הספרנית שחזרו שמרו על המקרה והמקום בסוד וגלי הלכה לספרייה בכל יום עם רגל חבושה. סוף
הם ירדו בסולם והגיעו לבור. הבור היה חשוך ומפחיד, גלי נכנסה ואורי פחד. גלי קפצה לתוך הבור ואורי רץ החוצה, אורי גילה
מבוי סתום. אורי פחד, פתאום ראה צל של משהו. פתאום ראה ילדה. היא הציגה את עצמה קראו לה רוני. רוני שאלה את אורי:
"איך קורים לך?" אורי אמר: "קוראים לי אורי". ו"איך קוראים לך?" אורי שאל. רוני ענתה: "קוראים לי רוני". והם נהיו חברים.
הם ראו את גלי. אורי צעק: " "גלי! גלי! " גלי צעקה: "אורי איפה הייתה? ומי זאת?"
אורי אמר: "זאת רוני". רוני לקחה אותם לבית שלה.
הם הגיעו לבית של רוני , היא הכירה להם את אמא ואבא שלה.
ואת אחיה הקטן והם המשיכו בדרכם עד עצם היום הזה.
גלי שאלה "רציניים?אתם מרגלים?זה מסביר למה לא סיפרתם לנו במה אתם עובדים."
אורי שאל"אבל יש לי עבודה לכתוב על מה אתם עובדים. מה לעשות?"
אימא שלהם אמרה "חכה ותראה."
ההורים שלהם שלפו תעודות זהות מזויפות.
גלי ואורי אמרו ביחד "לא נכון
גלי ואורי החליטו שניהם לרדת בסולם . לא היה להם דבר טוב יותר לעשות…אביהם היה בעבודה ואמא שלהם…מזמן כבר איננה, עוד מאז שהיו ילדים קטנים…הם ירדו והיה חושך וקור…הדרך למטה היתה צרה. גלי, שהיתה ראשונה לפתע החליקה לתהום ואורי בעקבותיה. לאחר שהתגלשו במדרון צר, חשוך ותלול הם הגיעו למה שנראה כ"קרחת יער". הם ראו אור אדום מהבהב מרחוק. הילדים החליטו להתקרב בזהירות אל האור וככל שהלכו אליו האור התחזק. הם הגיעו לבסוף לבית קטן, מן צריף בתוך היער. האור האדום נעלם והם הבינו כי הוא רק אשלייה, או סימן שהוביל אותם אל הבית. בבית הם שמעו, מה שנשמע כמו "ריב" ושהקשיבו היטב, הם זיהו שיש שם שלושה ילדים. בת ושני בנים. הבוגר מהשלושה צעק: "הזהרי מאיתנו!". הנערים איימו על הילדה.
פרק 2
גלי ואורי המשיכו להאזין תוך כדי שהם הסתתרו מאחורי הבית. הם שמעו את האמא של השלושה מגיעה ואומרת: "למה אתם כל הזמו רבים? צאו אל היער וחפשו לנו משהו לאכול!". השלושה יצאו מהבית והתפצלו, הבנים לכיוון אחד והילדה לכיוון אחר. גלי ואורי החליטו ללכת בעקבותיהם. גלי תעקוב אחר שני הבנים ואורי אחר הילדה.הילדה שיצאה לחפש מזון ביער, הבחינה באורי העוקב אחריה ושאלה אותו :" מי אתה? ומדוע אתה עוקב אחרי?". אורי לא ידע מה לענות והחל לגמגם תשובה לא ברורה…" אני ואחותי נכנסנו מתחת לקרש בחדר…. והחל לשתף את הילדה בכל הסיפור….הילדה הציגה את עצמה: שמי ג'ני.. אורי הציג את עצמו. הם החליטו ללכת למצוא את גלי ואת הבנים. הם הגיעו אל שני הבנים ששאלו:" ג'ני! מה את עושה פה עם ילד זר?!" ג'ני ואורי סיפרו להם את כל מה שקרה. גלי יצאה ממחבואה. הילדים עשו בניהם היכרות והחליטו להמשיך יחד לחפש מזון.
לעת ערב הגיעה כל החבורה לבית הקטן בשמחה. הם אכלו יחד ארוחת ערב יחד עם האמא ששמחה שמצאו חברים חדשים..
פרק 3
האמא חייכה חיוך מסתורי… היא ידעה על העולם שלמעלה….דמעות החלו לזלוג מעיניה.. הילדים שאלו אותה מדוע היא בוכה… האם סיפרה לילדים שפעם היו לה חיים אחרים והיא היתה ילדה צעירה…היא שיחקה בחצר ומצאה פתח ונפלה דרכו והתגלגלה למטה..גלי ואורי גילו כי האישה היא אחות של אימם נורי. השמחה על הגילוי היתה גדולה. הילדים הזמיו את כולם לעלות איתם למעלה אל העולם שלהם. ולאסות ערב חגיחגי
הם נכנסו לפתך וראו שם פנס מעניין מה זה מה זה נראה לך אני יודעה מה זה מה
המשך בפרק הבא
סתם זה היה משהו של גנבים
הסוף
גלי ואורי ירדו בסולם וראו שם את ההורים שלהם הם שאלו אותם מה הם עושים שם ולהורים שלהם לא הייתה בררה אלא לספר לאורי וגלי שהם מרגלים ועוצרים פשעים ושהם עובדים בחשאיות ושהמקום עם המדרגות היה החדר הסודי שלהם ששם הם דברו על התכניות הסודיות שלהם
[יש יותר מדי גרסאות של הסיפור למטה, כי הרבה אנשים התחילו מהתחלה כל פעם בלי להמשיך – אז אני לא יודע מאיפה להתחיל ואני מתחיל שוב מההתחלה, ונקווה שמישהו ימשיך את הסיפור שלי].
1.
הם ירדו בסולם. הם ראו כיתה עם לוח. על הלוח היה כתוב "תלכו לשירותים ותפתרו את הרמז ותמשיכו בהרפתקה."
הם היו מבולבלים אבל הם הלכו לשירותים. בשירותים היה פתק, ועליו היה כתוב
"החידה היא: הפרח הירוק הוא אני. לפעמים אני גם פרח כחול. נחשו מה שמי. בכל מקרה גורלכם יהיה מר. נסו להצליח כמה שיותר ותפתרו את החידה."
למטה היה כתוב בכתב היד של המורה שלהם "בהצלחה!"
הילדים היו מאוד מאוד מבולבלים. "איך נפתור את החידה?" שאל אורי.
"לא יודעת," אמרה גלי. "אולי זה צופן סודי! בוא ניקח את הפתק לכיתה ונשאל את הילדים האחרים, אם הם שם."
גלי ואורי ירדו במדרגות והיה מאוד חשוך. הם תהו אם להמשיך אם לחזור לחדר… הם בחרו להמשיך ואחר כך החור נסגר, ככה פתאום ואז הם לא ראו כלום אבל שמעו קול מוזר. הם הלכו בעקבות הקול וראו תזמורת והם שאלו אותם:" מה זה המקום הזה?" והאנשים ענו:" נכנסתם לבית המוזיקה ".
היו שם כלי נגינה שונים (טרומבון, קסילופון, דרבוקה,חלילית,תופים ועוד)
הם למדו לנגן בכלים שונים ועבר יום גם שבוע וההורים התחילו לדאוג
ואז יום אחד גלי ואורי ניסו לצאת והחור נפתח להם והם רצו לאמא ולאבא וחיבקו אותם,
ובארוחת הערב הם ספרו את החוויות שעברו שם וגם ניגנו להורים מנגינות מיוחדות שלמדו שם.
ערב אחד גלי ואורי לא הצליחו להרדם ולא ידעו מה לעשות , הם לא רצו ללכת לבקש עזרה כי הם היו ילדים גדולים ורצו לפתור את הבעיה בעצמם . פתעום עלה רעיון בראשה של גלי אולי נספור כבסים ובסוף נרדם ? אבל אורי ענה זה לעולם לא יעבוד אדיף לנו לנסות משהוא אחר בפעם הקודמת שספרנו כבסים נרדמנו בעשר בלילה . אז אולי נספור כוכבים שאלה
גלי ? לא אמר אורי מרוב מספר הכוכבים לא נצליח להרדם . פטעום אורי שמע נחירות הוא היסתקל למיטה
של גלי וראה שהיא נרדמה ולאחר כמה דקות גם הוא נרדם מרוב שהיה עיף .
הם ירדו בעוד סולם ועוד סולם בסולם ה10 הם כבר היו מותשים והם גילו שהם בקערקעית הים פתאום הם ראו כריש "אמא'לה"!!!! הם צרחו הכריש אמר "אל תדאגו אני כריש נחמד" אז הם ראו גם תמנון! הם גם ראו עוד בעלי חיים ימיים דיונון,דגים,מלפפון ים ,דולפין,סרטן,אורקה,לוויתן וכו' ואז הסתכלו על עצמם והם ראו שהם בחליפת צלילה! ופתאום הם ראו עיר תת מיימית ואנשי מים רוכבים על סוסי מים! הם ראו גם דרקון מים שיורק קרח! והם ראו גם ספינה טרופה ובתוכה אוצר! הם רכבו על הדרקון לעיר! והם הגיעו לעיר והם לא הבינו את שפתם והם שמעו הבלופן וחיעכגדש מה הם אומרים? חשב אורי ואז מישהו אמר לו הבסן [המלך רוצה אותך ואת מי שאתך] והם הלכו לארמונו של למלך והוא הצליח לדבר אתם! ושהם יצאו מהארמון גלי אמרה" אני עיפה" ואורי אמר "גם אני" והוא פיהק וגלי אמרה "בוא נחזור" ואורי אמר "יאלה " והם חזרו הסוף.
אז הם ירדו ואז ראו נחש… הנחש אמר להם "מלמ…" פתאום אורי וגלי הסתכלו והופתעו לדעת שמתחת למרצפת החדר שלהם היה נחש אחד.
גלי חשבה שהם מתוקים אבל אורי חשב שזה נורא וחייבים לספר להורים שלהם.
גלי אמרה לו שאם הוא יספר היא לא תתן לגעת בטושים שלה, ואורי אמר שזה בסדר אבל לא לנגוע בנחש כי זה יכול להיות מאוד מסוכן.
גלי אמרה:" תראה איזה מתוק!".
ואורי אמר:" אל תיגעי בו!".
גלי אמרה לו שאם אתה נזהר איתו ולא צורח עליו הוא לרא יעשה לך כלום, והוא גם לא ארסי.
גלי אמרה לו להיתקרב אל הנחש ולגעת בו ואורי מאוד מאוד פחד…
גלי אמרה לו שהוא פחדן ואורי הסכים לגעת בנחש רק כדי להראות שהוא לא פחדן.
וגלי אמרב:" יש אתה נוגע בדודו!".
ואורי אמר: מי זה דודו?".
וגלי אמרה:" זה הנחש".
ואורי אמר:" דודו? מעניין…"
אורי היתקרב אל דודו והושיט את היד בשביל לגעת בו, פתאום אורי הרגיש משהו קר…
ואורי צעק:" הוא ממש קר!".
ואז גלי אמרה:" הוא ממש לא קר אתה סתם מפחד, נו תיגע בו כבר!".
ואורי פתאום נגע בו!
זה אומנם הלחיץ אותו מאוד אבל הוא פתאום הרגיש שיש לו אומץ, והוא ביקש מגלי שתביא לו את דודו כדי שהוא יוכל להרגיש מזה באמת להחזיק נחש.
ואז פתאום אורי אמר:" אוץ', הוא הוא ממש הכאיב לי!!!".
ואז פתאום הדלת נפתחה…
ופתאום אמא הייתה מעבר לדלת ושאלה בקול רעם:" מה קרה?!".
ואז היא פתאום הסתכלה בתדהמה על דודו וצעקה לאבא שיבוא לראות את דודו.
ושאבא הגיע אורי וגלי ממש נלחצו, עד שהם הבינו שאבא ואמא ממש אהבו את דודו!
ועד היום יש למשפחה הזאת נחש בשם דודו.
באותו לילה לגלי הייתה מסיבת תחפושות והיא לא מצאה את כתר המלכות(שלא היה אמתי) בסוף היא לקחה את הכתר שעשוי מכדורי נפץ
ואמרה: זה אותו דבר
כשנגמרה המסיבה היא הרגישה מוזר
פתאום היא אמרה: גרלוסינו!
ולאט לאט היא התחילה לגבוה ולגידול
היא היא התחזקה
היא הרגישה
שמשהו צומח לה בתוך היד
בהתחלה ידית אחר כך חרב נוצרה לה שם
ואז אורי נכנס בבהלה: כל האנשים הולכים!!
גלי אמרה: נו טוב במלה נגמרה המסיבה
אורי הגיב מהר: את לא מבינה הם הלכים משעמום!
גלי: לא נכון
אורי: כן תסתכלי!
גלי הסתכלה אוי לא
לא נור מה קרה לך אמר אורי שפתאום הסתכל אל גלי
לא יודעת נראלי שזה חלום
תצבות אותי אמרה גלי לאורי
אואו לא כל כך חזק
לא זה לא חלום
ואז המפלצת נעלמה ובמקומה דודה שמרית הופיעה. גלי ואורי היו בשוק!
דודה שלהם צחקה וקראה "אחד באפריל שמח!" גלי ואורי צחקו חחח
ואף אחד לא שם לב..שהכתר הקסום התחיל לזהור …
פתאום אורי וגלי הסתכלו והופתעו לדעת שמתחת למרצפת החדר שלהם היה נחש אחד.
גלי חשבה שהם מתוקים אבל אורי חשב שזה נורא וחייבים לספר להורים שלהם.
גלי אמרה לו שאם הוא יספר היא לא תתן לגעת בטושים שלה, ואורי אמר שזה בסדר אבל לא לנגוע בנחש כי זה יכול להיות מאוד מסוכן.
גלי אמרה:" תראה איזה מתוק!".
ואורי אמר:" אל תיגעי בו!".
גלי אמרה לו שאם אתה נזהר איתו ולא צורח עליו הוא לרא יעשה לך כלום, והוא גם לא ארסי.
גלי אמרה לו להיתקרב אל הנחש ולגעת בו ואורי מאוד מאוד פחד…
גלי אמרה לו שהוא פחדן ואורי הסכים לגעת בנחש רק כדי להראות שהוא לא פחדן.
וגלי אמרב:" יש אתה נוגע בדודו!".
ואורי אמר: מי זה דודו?".
וגלי אמרה:" זה הנחש".
ואורי אמר:" דודו? מעניין…"
אורי היתקרב אל דודו והושיט את היד בשביל לגעת בו, פתאום אורי הרגיש משהו קר…
ואורי צעק:" הוא ממש קר!".
ואז גלי אמרה:" הוא ממש לא קר אתה סתם מפחד, נו תיגע בו כבר!".
ואורי פתאום נגע בו!
זה אומנם הלחיץ אותו מאוד אבל הוא פתאום הרגיש שיש לו אומץ, והוא ביקש מגלי שתביא לו את דודו כדי שהוא יוכל להרגיש מזה באמת להחזיק נחש.
ואז פתאום אורי אמר:" אוץ', הוא הוא ממש הכאיב לי!!!".
ואז פתאום הדלת נפתחה…
ופתאום אמא הייתה מעבר לדלת ושאלה בקול רעם:" מה קרה?!".
ואז היא פתאום הסתכלה בתדהמה על דודו וצעקה לאבא שיבוא לראות את דודו.
ושאבא הגיע אורי וגלי ממש נלחצו, עד שהם הבינו שאבא ואמא ממש אהבו את דודו!
ועד היום יש למשפחה הזאת נחש בשם דודו.
שבוע לאחר מכן, בבית,נשמעה דפיקה בדלת גלי הציצה בעיינית (חור הצצה) והיא ראתה שם את אחד מחבריו של אורי ששמו לי."אורי!בוא,לי כאן!"
אורי בא."מעניין איך הוא ידע…" מלמל. הוא פתח ת'דלת ,אבל הוא לא ראה את לי,אלא מפלצת איומה ולה שש ראשים ובידה תמונה של לי!
אורי אמר נשאל את ההורים על כדורי הנפץ. אורי וגלי הלכו ושאלו את ההורים וההורים ענו שאין להם מושג מה זה הכדורים האלה. פתאום הכדורים נעלמו ובמקום הכדורים היה כתר, לא סתם כתר, כתר קסום. אורי וגלי לא ידעו מה לעשות עם הכתר ופשוט שמרו אותו ולא הבינו למה הכדורים נעלמו.