אלו הרגעים הישראליים שפגשתם בגיליון 'קשת'
הרגעים הישראליים הם בקטגוריית ספורט ובעלי חיים:
הוא היה כאן עוד מימי התנ"ך, ושמו מציין יופי, תפארת או הדר. אין פלא אפוא שהצבי הארץ־ישראלי הפך לאחד מסמלי הארץ. צבאים ממין זה חיים כיום רק בישראל, ומתלווים אליהם שני תתי־מין נוספים: צבי השיטים וצבי הנגב. כולם מצויים בסכנת הכחדה חמורה ואוכלוסייתם הולכת ומתמעטת.
חשוב לדעת: נתקלתם בעופר צעיר המסתובב לבדו? התרחקו ואל תנסו לגעת בו. אמו נמצאת בסביבה! למרבה הצער, על פי רוב דווקא מטיילים מודאגים הם שגורמים לעופרים הרכים לסיים את חייהם בשביה. עיקר הסכנה הנשקפת לצבאים כיום היא בני האדם, שצדים אותם בניגוד לחוק.
אם נסעתם לאילת ודאי יצא לכם להיתקל בדרך בגמל אחד לפחות, ואם יצא לכם במקרה גם לעלות על דבשתו של גמל, ודאי הבנתם מדוע זכה לכינוי "ספינת המדבר". אבל כדאי לדעת שמעבר לבחילה הקלה שנובעת מהליכתו הגַּמְלוֹנִית, הגמל שימש פעם אמצעי תחבורה באזורים המדבריים. למעשה זהו בעל החיים המותאם ביותר לסביבה היבשה הזו. הגמל מסוגל להחזיק מעמד במשך שבועיים תמימים בלי לשתות(!), ובדבשת שעל גבו יש מאגר שומן שמשמש לו מקור אנרגיה. הוא מסוגל לפסוע בחול בלי לשקוע בזכות מבנה רגליו, ועפעפיו ונחיריו מותאמים לאוויר המדבר ומגינים עליו מפני גרגירי החול הנישאים ברוח.
בישראל אנו מכירים את הגמל החד־דבשתי, שהוא מין הגמלים השכיח בעולם. בעבר חיו גמלים דו־דבשתיים, בעיקר במרכז יבשת אסיה, אך למרבה הצער כיום הם מצויים בסכנת הכחדה חמורה בטבע.
ברוב ערי הבירה בעולם אפשר למצוא גן חיות גדול עם מגוון רב של בעלי חיים, וכך גם בבירת ישראל, ירושלים. בתחילה המקום היה פינת חי קטנה במרכז העיר, אך במרוצת השנים גן החיות גדל ועבר לדרום־מערב העיר, וכיום הוא שוכן בלב עמק יפהפה. תמצאו בו חיות בר מיוחדות, שרובן מוזכרות בתנ"ך – מראמים ויחמורים ועד עופות דורסים גדולים – וגם את האקווריום הראשון בישראל, שעוסק בבתי הגידול המימיים בארץ ובחשיבות השמירה עליהם – מהים התיכון והכנרת ועד (תתפלאו) ים המלח. בין השאר תמצאו בו טורפי־על, כמו כרישים!
עגולשון שחור־גחון זה שם די מצחיק לבעל חיים שמאחוריו סיפור רציני לחלוטין. העגולשון הוא דו־חי המזכיר צפרדע, שבעולם ניתן למצוא אותו רק בישראל. בשנות ה־40 של המאה העשרים הוא התגלה באגם החולה, וזה היה גילוי מדהים, כי עד אותו רגע – העגולשון כלל לא היה מוכר למדענים.
אבל, מאז הוא נעלם, וב־1996 אף הוכרז עליו כעל מין שנכחד מן העולם. חלפו 15 שנים, וב־2011 פקח של רשות הטבע והגנים פתאום הבחין בו כשהוא מקפץ להנאתו בשמורת החולה.
החוקרים הישראליים הופתעו לגלות כי המין הנדיר והייחודי הזה הוא סוג של "מאובן חי", כלומר כמעט ולא השתנה בהשוואה לאבותיו הקדמוניים. תחייתו של העגולשון רק מדגישה את הצורך לשמור על בעלי החיים שנמצאים בסכנת הכחדה ועל סביבתם הטבעית.
בצהרי יום שישי, 12.5.23, רכב אבי בנסון להנאתו על אופניו לאורך טיילת חוף הים ביפו, כשלפתע הבחין במשהו מוזר על החוף. בהתחלה חשב שמדובר בדולפין, אך כשהתקרב הבין שהוא רואה לנגד עיניו יונק ימי נדיר הרבה יותר במחוזותינו: כלב ים!
הדיווח הועבר לעמותת דלפיס, שפועלת למען היונקים הימיים בישראל, והחוקרים שהגיעו במהירות למקום נוכחו לדעת שמדובר בנקבת כלב ים נזירי ים תיכוני. הם אפילו קראו לה בשם: יוליה. תתפלאו, אבל פעם היו כאן בארץ הרבה כלבי ים כאלה. במרוצת השנים הם נכחדו מהאזור, וכעת חוקרי דלפיס מנסים להביא לחזרתם ומשקמים לשם כך מערות שישמשו להם בית.
בקמפיין שקרא לציבור לבחור בציפור הלאומית, שתייצג את ישראל במסגרת האירועים לציון 60 שנים לקום המדינה, היא הצליחה לגבור על השלדג, הבולבול, החוחית וגם הבז. אולי זה בזכות הציצית המרשימה של ראשה, שמעניקה לה מראה אצילי ומיוחד, ואולי זה בשל נוצותיה המפוספסות שחור־לבן, אבל אין ספק שהדוכיפת המצויה היא ציפור אהובה במיוחד על הישראלים.
את הפרויקט לבחירתה של הציפור הלאומית הובילו מנהל מרכז הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע, דן אלון, ומנהל המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים בלטרון, דוקטור יוסי לשם, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה וגם צה"ל. במאי 2008 היא קיבלה את התואר באופן רשמי מנשיא המדינה דאז, שמעון פרס ז"ל.
NBA, ליגת הכדורסל של ארצות הברית, נחשבת לטובה בעולם, והיא מורכבת מקבוצות שהחברים שבהן הם שחקנים שמגיעים מכל רחבי תבל וגם מישראל. בשנות התשעים והאלפיים היו כמה שחקנים ישראלים שנבחרו לשחק בליגה, אך לבסוף לא נחתם עמם חוזה. הישראלי הראשון שבאמת שפשף נעליים על מגרשי הכדורסל ב־NBA היה עומרי כספי, שהחל לשחק בליגה בשנת 2009 ונשאר בה 11 עונות. גל מקל שיחק ב־NBA שתי עונות, והיום מייצג אותנו דני אבדיה, שמשחק כבר שלוש עונות בקבוצת וושינגטון ויזארדס.
עוד לפני שהוקמה מדינת ישראל זכו ספורטאים יהודים מכל רחבי העולם במדליות אולימפיות כאשר ייצגו את ארצות המוצא שלהם. עסקן הספורט היהודי יוסף יקותיאלי שאל: למה שספורטאי ארץ ישראל לא ישתתפו גם הם באולימפיאדה? יו"ר הוועד האולימפי העולמי התנגד בטענה שספורטאים חסרי מדינה אינם יכולים להשתתף במשחקים, אך יקותיאלי לא התייאש וייסד את ה"מכביאדה", שבהמשך שונה שמה ל"משחקי המכבייה". מאז המשחקים הראשונים, שהתקיימו בתל אביב בשנת 1932, התחרויות ממשיכות להתקיים עד היום מדי ארבע שנים, גם אחרי שמדינת ישראל קמה וכבר שולחת ספורטאים לאולימפיאדה. במשחקי המכבייה מתחרים מאות ספורטאים יהודים מכל רחבי העולם ב־37 ענפי ספורט שונים: אתלטיקה, התעמלות, שחייה, ג'ודו, בייסבול, כדורגל, כדורסל ועוד.
יש ענפי ספורט אישיים, כמו ריצה, שחייה וקפיצה לרוחק; יש ענפי ספורט קבוצתיים, כמו כדורגל וכדורסל; ויש מעט ענפי ספורט זוגיים, שבהם שני ספורטאים מתחרים כצמד. כאלה הם הטניסאים אנדי רם ויוני ארליך, שזכו לכינוי "אנדיוני". כשהיו בשיאם, נמנו אנדיוני עם זוגות הטניסאים הטובים בעולם. הם זכו בטורנירים רבים והגיעו עם נבחרת ישראל לחצי גמר גביע דיוויס. בשנת 2008 הם זכו באליפות אוסטרליה הפתוחה, שהיא אחד מארבעת הטורנירים החשובים ביותר בסבב הטניס העולמי.
כל ספורטאי חולם להשתתף באולימפיאדה, וכל משתתף באולימפיאדה חולם על זכיה במדליה. מדינת ישראל שלחה ספורטאים לאולימפיאדה מאז שנת 1952, אך במשך ארבעים שנה לא זכתה בשום מדליה. כל זה השתנה כאשר יעל ארד, ג'ודוקא ישראלית, עלתה על מזרן הטאטאמי בחצי גמר הטורניר האולימפי למשקל עד 61 ק"ג, וניצחה את הג'ודוקא הגרמניה הבלתי מנוצחת עד אז פראוקה אייקוף. הניצחון הבטיח לארד השתתפות בגמר ומדליה ישראלית ראשונה.
ההצלחה של ארד סללה את הדרך לזוכי מדליות ישראלים נוספים. מדלית הזהב הראשונה הושגה על ידי השייט גל פרידמן באולימפיאדת אתונה 2004, ובאולימפיאדה האחרונה שנערכה בטוקיו זכינו בארבע מדליות, מתוכן שתיים מזהב.
שנת 1970 היא כבר היסטוריה רחוקה, ועדיין, הייתה זו הפעם היחידה שבה נבחרת כדורגל ישראלית בוגרת עלתה על הבמה הגדולה ביותר בעולם: טורניר המונדיאל. המונדיאל של מקסיקו 1970 היה הראשון ששודר חי בטלוויזיה צבעונית לכל העולם, וגם בישראל עקבו באדיקות אחרי השידורים. במשחק הראשון הפסדנו לאורוגוואי המנוסה, ובמשחק השני הוצאנו תיקו 1-1 עם נבחרת שבדיה, בו גם הובקע שערו היפיפה של שפיגלר, השער היחיד של ישראל באותו טורניר. גם המשחק השלישי הסתיים בתיקו, 0-0 עם איטליה החזקה, אך התוצאות הללו לא הספיקו לעלות לשלב הבא. עד שנבחרת ישראלית בוגרת תעלה שוב למונדיאל, נסתפק בהישגים הנהדרים של נבחרות ישראל הצעירות.
שנת 1977 הייתה שנת הקסם של קבוצת הכדורסל מכבי תל אביב. אחרי שנים שבהן ניסתה ללא הצלחה לזכות בתואר החשוב באירופה, הגיעה השנה שבה תלכיד של שחקנים ישראלים ואמריקאים, ביניהם מיקי ברקוביץ', מוטי ארואסטי, טל ברודי ואולסי פרי, תחת הדרכתו של המאמן רלף קליין, יצר קבוצה מנצחת שהצליחה לראשונה לזכות בגביע אירופה לאלופות. הציטוט המפורסם של טל ברודי "אנחנו במפה, ואנחנו נשארים במפה, לא רק בספורט, בהכול!" הוא מזכרת מאותה שנה, שנאמרה בשידור חי בטלוויזיה הישראלית אחרי ניצחון בחצי הגמר על קבוצת הפאר הרוסית צסק"א מוסקווה. בגמר עצמו ניצחה מכבי את מובילג'ירג'י ורזה, שהייתה אז הקבוצה הטובה באירופה.