טיול לשבת

אֱלִיָה אַלוֹן וְסַבָּא עֲזַרְיָה מַמְלִיצִים עַל מַסְלוּל עִם שְׁנֵי מַעְיָנוֹת נִסְתָרִים, מַעְיָן אֶחָד גָלוּי וְעֵץ תְאֵנָה עָצוּוּוּוּוּוּוּם בְּגָדְלוֹ. צְאוּ אֵלָיו

אִם תֵּצְאוּ עִם חֲבֵרִים וּמִשְׁפָּחָה לְטִיּוּל יוֹם הֻלֶּדֶת בְּנַחַל גִּ’ילַבּוּן, צְפוּיָה לָכֶם חֲוָיָה כֵּיפִית וּרְטֻבָּה וְגַם צְרוֹר מַתָּנוֹת מֵהַטֶּבַע. מֵאֵת:

אֶל הָעֵמֶק הַנֶעֱלָם בַּגִלְבּוֹעַ כָּל טִיוּל בַּטֶבַע הוּא טִיוּל בַּלָשִׁי. הַפַּעַם אֱלִיָה מַצִיעַ טִיוּל עִם הֲמוֹן תַעֲלוּמוֹת וּשְׁאֵלוֹת: לָמָה קוֹרְאִים

הַמַחֲנֶה הַמֻשְׁלָם, יֵשׁ דָבָר כָּזֶה? כַּנִרְאֶה שֶׁכֵּן, מַעְיָן וְצֵל אֵיקָלִיפְּטוּסִים בְּנַחַל אָדָמִי. מאת: אליה אלון, מתוך גליון "מחנה" של אדם צעיר   מַחֲנֶה.

"נוּ, אָז מָה הַנוֹשֵׂא הַפַּעַם?" שָׁאַל סַבָּא עֲזַרְיָה. "סַבָּא, אֲנִי לֹא כָּל כָּךְ בָּטוּחַ שֶׁנַצְלִיחַ הַפַּעַם," אָמַרְתִי. "הַנוֹשֵׂא הוּא 'בְּנַעֲלֵי